הדוד יהושע היה תמיד דוד מיוחד שבנפשו נשאר תמיד כילד אהוב על כל אחד. כל פגישה אתו בכל הזמנים, היתה משהו שלא נשכח לאורך השנים. בוני היתה אחת ממתנותיו הסיפור עליה הוא אמיתי.

בוני-אם (מתנת יום הולדת)

הדוד יהושע היה תמיד דוד מיוחד שבנפשו נשאר תמיד כילד אהוב על כל אחד. כל פגישה אתו בכל הזמנים, היתה משהו שלא נשכח לאורך השנים. בוני היתה אחת ממתנותיו הסיפור עליה הוא אמיתי.

בּוֹנִי-אֵם(הרפתקאות מתנת יום-הולדת)
בְּבֹקֶר יוֹם הוּלַדְתָּה ה-7, צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן:" מַזָּל-טוֹב אֹורְנָהּ, לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה נוֹלְדָה מַתְּנַת יוֹם-הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּךְ, הִיא בְּלוֹנְדִּינִית כָּמוֹךְ!.." שִׁפְשְׁפָה אֹורְנָהּ אֶת עֵינֶיהָ מִקּוּרֵי הַשֵּׁנָה וְרָצְתָה לִשְׁאֹול:מִי זֶה? אַךְ אִמָּא, שֶׁעָמְדָה לְיָדָהּ, מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ:"בְּרָכָה כָּזוֹ עַל הַבֹּקֶר, מְסֻגָּל רַק אָדָם אֶחָד בָּעוֹלָם לְבָרֵךְ: הַדּוֹד יְהוֹשֻׂעַ!
אֵצֶל הַדּוֹד יְהוֹשֻׂעַ הִתְפַּתֵּחַ מֻשָּׂג יוֹם-הַהֻלֶּדֶת מַמָּשׁ לְפֻלְחָן. אִמָּא עוֹד זוֹכֶרֶת אֶת הַמַּתָּנוֹת הַמְּקוֹרִיּוּת שֶׁהָיָה נֹהַג דּוּד יְהוֹשֻׁעַ, לְהַעֲנִיק לָהּ מִדֵּי שָׁנָה, בְּצֵרוּף בְּרָכוֹת מְקוֹרִיּוּת לֹא פָּחוֹת. בִּמְיֻחָד הִיא זוֹכֶרֶת, אֵיךְ בִּמְסִבַּת "בַּת-הַמִּצְוָה" שֶׁלָּהּ (בִּזְמַן הַ"צֶּנַע" ),דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת, בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר כֹּל הַיְלָדִים רָצוּ לְהִתְיַשֵּׁב סָבִיב לַשֻּׁלְחָן, וְהִגִּיעַ נַעַר מֵחֲנוּת- הַיְרָקוֹת עִם חֲבִילָה עֲנָקִית בְּגֹדֶל שֶׁל אַרְגַּז-פֵּרוֹת. מוּבָן שֶׁכֻּלָּם קָמוּ וְהִצְטוֹפְפוּ סָבִיב לַחֲבִילָה הַמִּסְתּוֹרִית-סַקְרָנִים לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בָּהּ.
-"אוּלַי זוֹ בֻּבָּה גְּדוֹלָה?" שָׁאֲלָה אִילָנָה,
-"עִזְבִי שְׁטֻיּוֹת, הִיא כְּבָר גְּדוֹלָה מִדַּי לַבֻּבּוֹת, זֶה בֶּטַח כַּדּוּר"…
-"דַּי! שִׁתְקוּ לְרֶגַע, תְּנוּ לְבַעֲלַת-הַשִּׂמְחָה לִפְתֹּחַ אֶת הַחֲבִילָה-"
בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הִתְחִילָה אוֹרְנָה לִפְתֹּחַ אֶת הַחֲבִילָה, קִלְּפָה אֶת שִׁכְבַת הַנְּיָר הַחוּם , שֶׁעָטְפָה קֻפְסַת קַרְטוֹן גְּדוֹלָה, פָּתְחָה אֶת הַקֻּפְסָה- וְהִנֵּה מַשֶּׁהוּ עָטוּף בִּנְיָר אָדֹם מַבְרִיק- קִלְּפָה אֶת הַנְּיָר- וּמָצְאָה קֻפְסַת קַרְטוֹן- עֲטוּפָה בִּנְיָר כָּחֹול וְכֵן הָלְאָה- אַחַת עֶשְׂרֵה אֲרִיזוֹת נְיָר צִבְעוֹנִי, שֶׁאִמָּא מִהֲרָה לְקַפְּלָן בְּקַפְּדָנוּת, וְלָשִׂים אוֹתָן בַּעֲרֵמָה בַּצַּד, פָּתְחָה אוֹרְנָה בְּנוֹכְחוּת כֻּלָּם. כֹּל אַחַת מֵהָאֲרִיזוֹת , בְּצֶבַע שׁוֹנֶה, עָטְפָה חֲבִילָה קְטַנָּה יוֹתֵר- עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נוֹתְרָה עַל הַשֻּׁלְחָן חֲבִילָה בְּגֹדֶל שֶׁל קֻפְסַת גַּפְרוּרִים, אֲרוּזָה בִּנְיָר כֶּסֶף, וּבְתוֹכָהּ- בְּוַדָּאִי לֹא נִחַשְׁתֶּם- סִימָנִיָּה לִסְפָרִים מִסֶּרֶט קְטִיפָה כָּחֹול, שֶׁבְּקָצֶהָ- לֵב אָדֹם – בְּצֵרוּף בְּרָכָה מְקֻפֶּלֶת בְּעֹבִי שֶׁל קֵיסָם שִׁנַיִם:"לַקּוֹרֵאת הַמַּתְמִידָה- שֶׁתֵּדַע שֶׁרָצוּי גַּם לַעֲשׂוֹת הַפְסָקָה מִפַּעַם לְפַעַם!"
מַתְּנוֹתָיו שֶׁל הַדּוֹד יְהוֹשֻׁעַ, הָיוּ תָּמִיד מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. תָּמִיד יָדַע לִקְלֹעַ "בּוּל" לָמָּה שֶׁמַּתְאִים לַמְּקַבְּלִים: פַּעַם חֲתַלְתּוּל שׁוֹבָב, וּפַעַם צָב , פַּעַם אַלְבּוֹם לַבּוּלִים, וּפַעַם שִׁירוֹן שֶׁל חַיָּלִים, פַּעַם צָמִיד מֵחֲרוּזִים מְיֻחָדִים וּפַעַם אֹסֶף גָּלֻיּוֹת אוֹ מַפִּיוֹת-נְיָר מְעַנְיְנוֹת, וְכַאֲשֶׁר אִמָּא גָּדְלָה, קִבְּלָה בְּכָל שָׁנָה סְפָרִים עִם הֶעָרוֹת וּבְרָכוֹת מְשַׁעְשְׁעוֹת.

בס"ד "מתנת יום הולדת" עמ' 2 מתוך 5

-2-

אִמָּא חִיְּכָה לְעַצְמָהּ:הַדּוֹד יְהוֹשֻׁעַ אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה בִּכְלָל. נִשְׁאַר כְּמוֹ שֶׁהָיָה כֶּחָבֵר קִבּוּץ בְּעֵמֶק, רַק שֶׁעַכְשָׁו הוּא מְשַׁעֲשֵׁעַ בְּמַתְּנוֹתָיו גַּם אֶת הַדּוֹר הַשֵּׁנִי הֶחָדָשׁ שֶׁמַּחֲזִיר לוֹ אַהֲבָה מִכָּל הַלֵּב.
בֵּינְתַיִם הִתְעוֹרְרָה אוֹרְנָה לַחֲלוּטִין, הוֹדְתָה כַּמּוּבָן לְדוֹד יְהוֹשֻׁעַ עַל בִּרְכָתוֹ הַמְּקוֹרִית תּוֹךְ כְּדֵי נִסָּיוֹן לְפִצּוּחַ הַחִידָה:מִי נוֹלְדָּה? בָּרוּר שֶׁהַמְדֻבָּר בִּיצוּר חַי, אַךְ הַאִם הוּא כֶּלֶב אוֹ חֲתַלְתּוּל? בָּרוּר שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְשִׁיר מָקוֹם בַּדִּירָה הַצְּפוּפָה לַ"מַתָנָה" אַךְ, הַאִם אִמָּא תַּסְכִּים? הֲרֵי בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁעִקֵּר הַנֶּטֶל יִפֹּול עָלֶיהָ ! טָרְקָה אוֹרְנָה בְּלִי כַּוָּנָה, אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְכָרְכָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ סָבִיב צַוָּאר אִמָּא:" נָכוֹן שֶׁמֻּתָּר לִי לְקַבֵּל אֶת מַתְּנָתוֹ שֶׁל הַדּוֹד יְהוֹשֻׁעַ?" -"וְכִי אֶפְשָׁר אַחֶרֶת?" הֵשִׁיבָה אִמָּא, " טוֹב שֶׁזֶּה הַדּוֹד יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא "הַדּוֹד שִׂמְחָה אוֹהֵב הַחַיּוֹת" שֶׁל ע. הִלֵּל".
אמָּא מִהֲרָה לְחַיֵּג לְדוֹד יְהוֹשֻׁעַ שֶׁחִכָּה נָבוֹךְ וְנֶעֱלַב לְיַד הַמַּכְשִׁיר, וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ קִבְּלוּ אֶת בִּרְכַת הַ"מַּזָּל-טוֹב" שֶׁלּוֹ בִּטְּרִיקַת שְׁפוֹפֶרֶת. אוֹרְנָה הִתְנַצְּלָה, וְהוֹדְתָה לוֹ, וְכָךְ הִסְתַּבֵּר שֶׁ"הַמַּתָּנָה" הִיא בְּעֶצֶם גּוּרַת כְּלָבִים בְּלוֹנְדִּינִית! מֵאָחָר וְהֵם עֲדַיִן לֹא עָמְדוּ לַעֲבֹר דִּירָה, הֻחְלַט לְהַשְׁאִיר אֶת הַגּוּרָה בֵּינְתַיִם אֵצֶל הַדּוֹד, שֶׁגָּר כמו בַּקִּבּוּץ, בְּבַיִת חַד-קוֹמָתִי עִם חָצֵר, עַד שֶׁתִּגַמֵּל, וְעַד שֶׁיַּכְשִׁירוּ עֲבוּרָה מָקוֹם בַּדִּירָה הַצְּפוּפָה. הַיְחִידִי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַ"בְּשׁוֹרָה" בְּפַרְצוּף חָמוּץ הָיָה דּוַוְקָא אַבָּא, שֶׁהִסְכִּים בְּקֹשִׁי לָקַחַת אֶת אוֹרְנָה בְּאֶחָד הָעֲרָבִים ,בִּכְדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת הַ"מַתָּנָה".
הַפְּגִישָׁה שֶׁל אוֹרְנָה וְהַמִּשְׁפָּחָה עִם הַ"מַתָּנָה" שֶׁלָּהּ הָיְתָה מְרַגֶּשֶׁת הַגּוּרָה שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה דְּבוּקַת עֵינַיִם, כְּאִלּוּ הֵרִיחָה שֶׁאוֹרְנָה עֲתִידָהּ לִהְיוֹת אֲדוֹנִיתָה- וְקִרְטְעָה אֵלֶיהָ, וְאִלּוּ אוֹרְנָה -לוּ הָיָה הַדָּבָר נָתוּן בְּיָדָהּ-הָיְתָה לוֹקַחַת עַמָּהּ אֶת הַגּוּרָה עוֹד בְּאוֹתוֹ עֶרֶב…
עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים.הַגּוּרָה גָּדְלָה וְיַפְתָּה. אוֹרְנָה נָסְעָה לְבַקֵּר אוֹתָהּ אַחַת בְּשָׁבוּעַ עַד שֶׁאַבָּא (שֶׁהָיָה הַיָּחִיד שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְלַהֵב מֵהַמַּתָּנָה), נִכְנַע וְהִסְכִּים לְהַכְנִיס אוֹתָהּ הַבַּיְתָה. הֵכִינוּ לָהּ פִּנָּה מְרֻפֶּדֶת בְּבַד הַגִּ'ינְס הַיָּשָׁן שֶׁל יוֹאָב. צַלַּחַת וּכְלִי לִשְׁתִיָּה מפלסטיק בְּמִרְפֶּסֶת הַמִּטְבָּח, כְּשֶׁאוֹרְנָה וְיוֹאָב רוֹשְׁמִים לְעַצְמָם הוֹרָאוֹת לְגִדּוּל כְּלָבִים – וְכֻלָּם חִכּוּ שֶׁאַבָּא יַחֲזֹר עִם הַגּוּרָה. דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, אֵחֵר אַבָּא לְהַגִּיעַ. מִסְתַּבֵּר שֶׁאֶל הַדּוֹד יְהוֹשֻׁעַ הִגִּיעַ בַּזְּמַן, אַךְ בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה, עָצַר לִפְרֹק מַשֶּׁהוּ, וְהַגּוּרָה דִּילְּגָה מֵהַמְּכוֹנִית וְהִסְתַּתְּרָה בֵּין הַשִּׂיחִים. רַק לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה הִצְלִיחַ אַבָּא לְהַעֲלוֹתָהּ שׁוּב עַל הַמְּכוֹנִית-מוּבָן שֶׁזֶּה לֹא הִצְהִיל אֶת רוּחוֹ.אוֹרְנָה וְיוֹאָב חִכּוּ לוֹ עִם אַחְיוֹתֵיהֶם בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת:
-"אֵיזֶה שֵׁם נִקְרָא לָהּ?"שָׁאֲלָה אוֹרְנָה -" דּוֹד יְהוֹשֻׁעַ קוֹרֵא לָהּ בְּלוֹנְדִּי –"
-"אֵיזֶה שֵׁם טִפְּשִׁי" רָטַן יוֹאָב-"אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁנּוֹתְנִים לְכֶלֶב שָּׂם שֶׁכָּזֶה. אוּלַי הַצֶּבַע שֶׁלָּהּ יִשְׁתַּנֶּה כְּשֶׁתִּגְדַּל?" אוֹרְנָה הָיְתָה נוֹחָה לַפְּשָׁרוֹת
ִ

בס"ד "מתנת יום הולדת" עמ' 3מתוך 5

-3-

וּלְאַחַר הַעֲלָאַת הַצָּעוֹת נוֹסָפוֹת לַשֵּׁם, הֶחְלִיטוּ לִקְרֹא לָהּ בְּקִצּוּר "בּוֹנִי" לְפִי הַשִּׁיר הַיָּדוּעַ.
בֵּינְתַיִם עָבְרָה הַמִּשְׁפָּחָה דִּירָה וּבוֹנִי יָשְׁנָה בַּלַּיְלָה בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת אַךְ בַּיּוֹם הִתְרוֹצְצָה חָפְשִׁיָה בֶּחָצֵר.הִיא גָּדְלָה, וְהָיְתָה כַּלְבָּה נוֹחָה וְלֹא מְפֻנֶּקֶת. עַד מְהֵרָה לָמְדָה תַּעֲלוּלִים שׁוֹנִים: לָתֵת כַּף יָמִין לְבִרְכַת שָׁלוֹם, לִקְפֹּץ וְלִרְבֹּץ לְפִי פְּקֻדַּת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְאַף הִרְגִּילָה אֶת עַצְמָהּ לִנְבֹּחַ נִמְרָצוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁהַדַּוָּר עָבַר בַּשֶּׁטַח. הַדַּוָּר הַמִּסְכֵּן ,שֶׁלְּאֵ הֵבִין שֶׁזּוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל בּוֹנִי, לְהוֹדִיעַ עַל בּוֹאוֹ, הִתְעַצְבֵּן.
יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר קִבְּלָה אֶת פָּנָיו בַּנְּבִיחוֹת, הִתְכּוֹפֵף, לָקַח אֶבֶן מֵהָרְחוֹב וְזָרַק אוֹתָהּ לֶעֶבְרָה.מֵאָז, בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁבּוֹנִי רַק הֵרִיחָה אוֹתוֹ מֵרִחוּק- הָיְתָה כְּבָר מִשְׁתּוֹלֶלֶת בִּנְבִיחוֹת.
כָּךְ גָּדְלָה בּוֹנִי הַכַּלְבָּה הַכְּנַעֲנִית,לְצַד אוֹרְנָה וְיוֹאָב וְאַחְיוֹתֵיהֶם. יוֹאָב עָמַד לְסַיֵּם אֶת הַתִּיכוֹן וְאוֹרְנָה הִתְחִילָה לִלְמֹד בַּחֲטִיבַת הַבֵּינַיִם. בּוֹנִי, הִמְלִיטָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים גּוּר בּוֹדֵד,אַךְ גוּרֶיהָ מֵתוּ מִשּׁוּם מָה לְאַחַר הַהַמְלָטָה. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הִמְלִיטָה בּוֹנִי גּוּרָה אַחַת עֲנָקִית, שֶׁהָאָב הָיָה כֶּלֶב פּוֹיְנְטֶר עֲנָק שֶׁהִסְתּוֹבֵב בַּשֶּׁטַח מֶשֶׁךְ כָל עוֹנַת הַיִּחוּם וְהִבְרִיחַ אֶת מִתְחַרָיו בְּשֶׁצֶף קֶצֶף. בּוֹנִי, פָּחֲדָה אֲפִלּוּ לַהֲנִיקָה, כָּךְ שֶׁתָּרְמוּ אוֹתָהּ לְ"צַעַר בְּעָלֵי חַיִּים".
שׁוּב הִתְעַבְּרָה בּוֹנִי. הַפַּעַם הָיְתָה כְּרֵסָה תְפוּחָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר."בְּוַדָּאִי יֵשׁ שָׁם יוֹתֵר מִגּוּר אֶחָד" הִרְהֵר יוֹאָב. הַפַּעַם הָאָב לֹא הָיָה יָדוּעַ. בּוֹנִי הָיְתָה דַּוְקָא רְגוּעָה מְאֹד הַפַּעַם.
יוֹם אֶחָד כְּשֶׁחָזְרָה אִמָּא מִן הָעֲבוֹדָה, לֹא נִרְאֲתָה בּוֹנִי בַּשֶּׁטַח ולא קִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ כָּרָגִיל. בְּלֵב מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת, הִתְחִילָה אִמָּא לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ, וְאָכֵן מָצְאָה אוֹתָהּ לְבַסּוֹף מִסְתַּתֶּרֶת בְּפִנָּה כָּלְשֶׁהִי מִתַּחַת לְעַמּוּדִים. נִרְאֵית חַלָּשָׁה וּתְשׁוּשָׁה לַחֲלוּטִין. אִמָּא מִהֲרָה לִבְדֹּק אֶת בּוֹנִי וְגִלְּתָה שֶׁהִיא הִרְחִיבָה אֶת הַמִּשְׁפָּחָה:שִׁשָּׁה גּוּרִים יְפֵיפִיִים! מַמָּשׁ כְּלָבִים מֵהַסְּרָטִים!
מִשֶּׁחָזַר יוֹאָב בְּאוֹתוֹ יוֹם, פָּרַץ בִּקְרִיאוֹת צָהֲלָה:"וואו! יֵשׁ לָנוּ לַהֲקָה חֲדָשָׁה:"בּוֹנִי-אֵם!"לְשִׁמְחָתוֹ גִּילָה עַד מְהֵרָה שֶׁשְׁנַיִם מֵהַגּוּרִים הֵם זְכָרִים, וְהוֹדִיעַ נִמְרָצוֹת לְכֻלָּם, שֶׁאֶחָד מָהֵם יִשָּׁאֵר בַּבַּיִת כְּכַלְבּוֹ הָאִישֵׁי!
עָבָר חֹדֶשׁ. הַגּוּרִים גָּדְלוּ וּפָקְחוּ עֵינַיִם וְהֵחֵלּוּ נִיכָּרִים בִּתְכוּנוֹתֵיהֶם: זוֹ שׁוֹבָבָה וְזֶה תּוֹקְפָן, זוֹ מִתְפַנֶּקֶת בַּגַּנְדְּרָנוּת, וְזֶה נוֹבֵחַ עַל הַדַּוָּר כְּמוֹ אִמּוֹ. גּוּר אֶחָד הָיָה שָׂעִיר כֻּלּוֹ וְנִרְאֶה כְּמוֹ כַּדּוּר אָפֹר-כַּסּוּף וּכְשֶׁהֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ בְּשׁוּרָה עִם אָחִיו וְאַחְיוֹתָיו, נִכָּר הָיָה בִּמְמָדָיו וְגַם הֶרְאָה נְטִיּוֹת שְׁתַלְטָנִיוֹת תּוֹךְ כְּדֵי דְּאָגָה כַּלְבִּית לִצְרָכָיו. הָיָה תָּמִיד הָרִאשׁוֹן לַהֲנָקָה אוֹ לְשַׂחֵק עִם יוֹאָב שֶׁכַּמּוּבָן נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְאֶת חֲסוּתוֹ פָּרַס עָלָיו. כְּשֶׁנִגְמְלוּ הַגּוּרִים, הִתְחִילוּ לְחַלְקַם לְבָתֵּי-קֶבַע. שמנצ'יק קִבֵּל אֶת הַכִּנּוּי "שֶׁמִּי" נִשְׁאַר בַּבַּיִת כְּכַלְבּוֹ שֶׁליוֹאָב. הוּא הָיָה כֶּלֶב פִּקֵּחַ, שׁוֹבָב וְיָפֶה וְכֹּל יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה גִּלּוּ אוֹתוֹ חִישׁ מַהֵר.

-4-
ִ בס"ד "מתנת יום הולדת" עמ' 4מתוך 5

מְאַחַר שֶׁפָּחֲדוּ מִבּוֹנִי, שֶׁהָיְתָה כַּלְבַּת שְׁמִירָה לְכָל דָּבָר, קָרְאוּ ל"שֶׁמִּי" שֶׁהִתְחַמֵּק מֵהֶחָצֵר לְשַׂחֵק אִתָּם. אִמָּא נִסְּתָה לְהַחֲזִיק אוֹתוֹ בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת בַּזְּמַן שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נֶעְדְּרוּ מֵהַשֶּׁטַח, אַךְ זֶה הָיָה מַמָּשׁ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. מִשֶׁרַק נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת , הָיָה שֶׁמִּי פּוֹרֵץ הַחוּצָה בְּדַרְכּוֹ מְלֵיאַת הַחֵן וְשׁוּם מַעֲצוֹר,כּוֹלֵל נְבִיחוֹת אִמּוֹ בּוֹנִי- לֹא עָזַר.
כְּשֶׁמַּלְּאוּ לוֹ חָדְשָׁיִם, לָקְחוּ אוֹתוֹ לְחִסּוּן רִאשׁוֹן וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת קָנוּ לוֹ קוֹלָר וּרְצוּעָה. חָשְׁבוּ שֶׁאִם יִקְשְׁרוּהוּ-לֹא יַצְלִיחַ לְהִתְחַמֵּק מִן הֶחָצֵר. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן נִשְׁאֲרָה בּוֹנִי חָפְשִׁיָה בֶּחָצֵר.אך הַסִּדּוּר הַזֶּה הֶחֱזִיק מַעֲמָד בְּדִיּוּק יוֹמָיִים. יוֹם לִפְנֵי עֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר,חָזְרָה אִמָּא מֵעֲבוֹדָתָהּ וְהִנֵּה הֶחָצֵר רֵיקָה! אֵין בּוֹנִי וְאֵין שֶׁמִּי . רַק קוֹלָר רֵיק וּרְצוּעָה עֲזוּבָה נוֹתְרוּ. בּוֹנִי חָזְרָה לְאַחַר שָׁעָה נוֹשֶׁפֶת כְּאִלּוּ רָצָה מֶרְחָק רַב, אַךְ שֶׁמִּי הַכְּלַבְלַב נֶעֱלַם וְאִישׁ לֹא מָצְא אותו..
עָבְרָה שָׁנָה, שׁוּב הִמְלִיטָה בּוֹנִי וְשׁוּב חוּלְקוּ הַגּוּרִים, אַךְ יוֹאָב הַמְאֻכְזָב לֹא רָצָה יוֹתֵר בְּגוּר לְעַצְמוֹ. כי עֲדַיִן הִתְאַבֵּל עַל שֶׁמִּי שֶׁנֶּעֱלַם…
בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁאִמָּא הִשְׁקְתָה אֶת הַגִּנָּה, שָׁמְעָה אֶת בּוֹנִי נוֹבַחַת נְבִיחָה מְשֻׁנֶּה. הִסְתַּכְּלָה אִמָּא וְרָאֲתָה כֶּלֶב שָׂעִיר, אָפֹר בָּהִיר, מְלֻכְלָך כֻּלּוֹ וּזְנָבוֹ שָׁמוּט לוֹ בֵּין רַגְלָיו. הַכֶּלֶב נִצַּב לְיַד הַשַּׁעַר כְּרוֹצֶה לְהִכָּנֵס, מְיַבֵּב בְּקוֹל קוֹרֵעַ לֵב, וּבוֹנִי נִצְּבָה לְיַד אִמָּא נוֹבַחַת נְבִיחוֹת מְקוּטָעוֹת מְשֻׁנּוֹת.
אִמָּא לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. לְהַכְנִיס אֶת הַכֶּלֶב הַמְזֹהָם שֶׁאֵין קוֹלָר עַל צַוָּארוֹ אוֹ לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ?
השְׁכֵנָה שֶׁגַּם הִיא גִּדְּלָה כְּלָבִים בְּשַׁעֲתּוֹ, קָרְאָה לָהּ שֶׁלֹּא תָּעִיז לִנְגֹעַ בְּכֶלֶב הַנִּרְאֶה חוֹלֶה, אַךְ אִמָּא הֶחְלִיטָה לַעֲזֹר לַכֶּלֶב הָאוֹרֵחַ. קֹדֶם הִכְנִיסָה אֶת בּוֹנִי הַבַּיְתָה וְסָגְרָה עָלֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת. אח"כ פָּתְחָה אֶת הַשַּׁעַר וְנָתְנָה לַכֶּלֶב אוֹכֵל וּשְׁתִיָּה מִבְּלִי לִנְגֹעַ בּוֹ. הַכֶּלֶב הִפְסִיק לְיַבֵּב וְנִכְנַס לֶחָצֵר בְּטִבְעִיּוּת רַבָּה כְּאִלּוּ זֶה הָיָה בֵּיתוֹ,אָכַל וְשָׁתָה וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ וּכְשֶׁקָּם עַל רַגְלָיו וְנִסָּה כְּאִלּוּ לְהִתְחַכֵּךְ בְּאִמָּא, שֶׁפָּקְדָה עָלָיו לִשְׁכַּב.
כֹּל אוֹתוֹ אַחַר הַצָּהֳרַיִם לֹא הִסְכִּימָה בּוֹנִי לָצֵאת לֶחָצֵר וְרַק עָמְדָה מְיַבֶּבֶת בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. הַכֶּלֶב הִצְטַנֵּף
בֵּינְתַיִם מִתַּחַת לָעַמּוּדִים וְהִפְסִיק לְיַבֵּב. אַךְ כְּשֶׁחָזַר יוֹאָב,- לֹא מָצָא אֶת הַכְּלַבְלַב. כְּמוֹ שֶׁהִגִּיעַ בְּמַפְתִּיעַ-
נֶעֱלַם לְלֹא הַשְׁאֵר עֲקֵבוֹת וְהִשְׁאִיר שְׁאֵלָה לְלֹא מַעֲנֶה: הַאִם הָיָה זֶה שֶׁמִּי אוֹ סְתָם כֶּלֶב זָר?
וְאָז גִּלּוּ, שֶׁבּוֹנִי שׁוּב מְעֻבֶּרֶת…

כל הזכויות שמורות למירה(ברין) הראל


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
19 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך