נמאס לי מהכל
נמאס. נמאס לי מהכל.
היום התחיל כמו תמיד, אמא צעקה מהמטבח ואני מיהרתי לרדת עדיין חצי ישן. לקחתי את האוכל שהכינה וטסתי החוצה מפחיד בריצתי חבורה של ילדים קטנים בני שלוש וזקנה מקומטת.אסור לי לאחר- לא היום עם המנהלת שכבר מזמן שמה עלי עין. אני קופץ מעל גדרות,חוצה כבישים, כמעט נדרס פעמיים והעיקר רץ. בסוף מתנשם ומתנשף הגעתי בזמן לצילצול החורקני שיכול להוציא מאיזון עדר פילים. עם דופק על 190 אני מתיישב בקצה הכיתה ומחכה למורה שיבוא. מרגע זה היום נכנס לשגרה משעממת והדופק שלי יורד לכדי פעימות גסיסה איטיות. שוב צלצול חורקני אבל הפעם אני נשבע שמשהוא שינה בו משהוא כי איכשהוא הוא נישמע טוב, אה, אולי זה כי היום הזה נגמר. אני מרים תיק ויוצא הביתה, עכשיו אני מרשה לעצמי להגרר באיטיות ולהסתכל ימינה ושמאלה לפני שאני חוצה את הכביש.
הבית שקט, אמא עדיין לא חזרה וסוזי ובקי בחוג בלט. אני נגש למטבח ,מתקין לעצמי ארוחה של שיריים מאתמול ומתיישב עם ספר חדש על הספה. שעתיים שלוש עוברות ולאט הבית מתחיל להתמלאות. בסוף- כשאני מחליט שאני כבר לא יכול לשמוע עוד פעם אחת את סוזי עושה JB בקולי קולות ואת אמא צועקת עליה בקולי קולות עוד יותר לסתום ואת בקי בוכה שהיא ביקשה טוסט רק עם קצת גבינת צהובה ולא עם הרבה והמורה למדעים אמרה שזה לא בריא, אז מה את מנסה להרוג אותי אמא?! , אני עולה למעלה לחדר שלי סוגר את הדלת ועושה שיעורים. כשאני לקראת סיום אני שומע קריאה מלמטה "שלום!", באנחה אני מתקלף מהכיסא ויורד להגיד לילה טוב לאבא. הבית שקט בקי כבר ישנה ממזמן וסוזי בחדר שלה עם דלת סגורה. אנחנו-אבא אמא ואני- אוכלים ארוחת ערב מהירה של פיש אנד ציפס והשיחה נתקעת לעיתים קרובות מידי עד שאני נכנע ואומר יפה יפה "לילה טוב" ועולה שוב לחדר. את השיעורים אני ימשיך מחר אז אני נכנס למקלחת מוציא פיגמה מהארון ונשכב כמו מת במיטה.רק בחושך, במיטה אני חושב ומבין שמשהוא לא בסדר. שלא דיברתי עם אף אחד היום, ולמעשה אני ואויר לא כלכך שונים-בכיתה והיום הזה כבר נגמר ולא קרה כלום! כמו תמיד!. אני מתהפך ופשוט עוצם את העניים ונירדם ישר אל יום חדש.
ולעזזאל נמאס. נמאס לי מהכל.
תגובות (0)