סירים על הכיריים

Unsolved mystery 03/05/2017 877 צפיות 2 תגובות

״אמא השניצלים לא טעימים אם הם לא חמים.
והקוסקוס צריך להיות עשוי במידה.
אה כן, אני רוצה גם רגל פולקע אחת. כמו חסידה.
ותכיני הרבה אוכל בסדר? חדר אוכל כאן הוא סתם עוד חדר.
מאות חיילים במדים, שועטים ובועטים גם בהיעדר שדה הקרב הם נלחמים.
כולם פה אחים הם אומרים ואז האחד את השני מועכים.
אחר כך, נצא לשדה הקרב. ההכנה היא עכשיו.
לכל פרוסת לחם חשיבות, כל שקית שוקו קובעת אם אחיה או אמות.
ואמא, את הסיר אל תשימי את הסיר במקרר, זה לא טוב שיתקרר…
אמא, עוד מעט אני חוזר.
המלחמה היא מחר ועכשיו מאוחר.
צריך לישון ולהרגיע את המוח.
חייבים לקום מחר עם כוח!
אני אחזור הביתה בשנייה שיגמר.
המפקד הבטיח. הוא אף פעם לא משקר.״

והסירים המלאים ישבו על הכיריים ואמו של אלירז חיכתה שעה וגם שתיים.
היא חיכתה שלוש וארבע אך לשווא, אלירז לא שב.
והסירים המלאים על הכיריים נשארו שם שנתיים ושלוש וארבע וחמש ושש וגם שבע. אביו של אלירז נהרג בשירות הקבע.
ולא היה אף אחד לאמא של אלירז.
כל בוקר וערב ישבה והסתכלה עליהם, סירים על הגז.
כי זה היה מנחם וזה כל שנשאר לה משניהם.
שנים עברו, עשרים ושתיים.
אמא של אלירז עלתה לשמיים ושם התאחדו.
והם נשארו שם בינתיים, סירי מתכת בודדים ומאובקים על הכיריים.


תגובות (2)

אהבתי מאוד את החלק הראשון. כתוב מעולה. אני לא חושבת שהיה צריך את החלק השני. אני מבינה שהוא המהות אבל זאת חזרה על משהו שקיים והיה אפשר במשפט אחד להכניס את כל הרעיון הזה בלי למרח בדברים כואבים אמנם, אך אם היה כתוב פחות הם היו כואבים עוד יותר.

04/05/2017 01:59

אני דווקא אוהבת את החלק השני. אמנם צריך להדגיש קצת את הפאנץ' אבל זה המהות של הסיפור.
החרוזים הם תוספת נחמדה… אישית, אני לא אוהבת כי אני מרגישה שהם מוציאים את הפואנטה של הסיפור.כאילו החזרוזים באים על חשבון העברה הרבה יותר טובה של הרגש.

04/05/2017 18:11
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך