"רומיאו ויוליה"-פרק 2 ♥

28/08/2014 590 צפיות אין תגובות

" אינך חושבת שזוהי התעללות להאכיל דגים בפרוסת לחם ? " לפתע שמעתי קול שואל
הסתובבתי באיטיות , ואז המבטים שלנו נפגשו .
זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו . הפעם הראשונה שהסתנוורתי מיופיו.
אני שתקתי , בעוד שמבפנים אני מרגישה חשק עז לקום ולנשק אותו . היופי שלו .. בלתי ניתן להסביר.
הוא היה שטני , עיניו היו ירוקות בהירות , שיערו היה ארוך מעט . היו לו זיפים שניתן לומר מאוד משכו את תשומת ליבי . הוא היה יפה תואר . לבוש בבגדים מלאכותיים . מוזר , מעולם לא ראיתי אותו.
הוא התיישב על ברכיו לידי , לוקח את ידי בעודו מכניס את ידו השנייה לתוך כיסו
הוא הוציא את ידו מכיסו , מניח אותה על ידי .
הרגשתי פירורים על ידי , הסתכלתי עליו במבט לא מבין והוא חייך
" את רוצה להאכיל אותם , ובכן , תאכילי אותם נכון " אמר ואני השפלתי את מבטי מהבושה
משכתי את ידי מידו , מפזרת את הפירורים הללו לתוך האגם , עד מהרה לא נשארו פירורים כלל . הדגיגונים היו מורעבים לפי מראה עיניי .
מזווית עיני הזר ההוא הסתכל עליי , לא יכולתי להסתכל על עיניו . רציתי . אבל לא יכולתי .
זה היה מוזר . מעולם לא הרגשתי כך . כול מה שרציתי באותו הרגע , היה לחבק אותו חזק ולבקש ממנו לנשק אותי כמו שלא נישק מישהי לעולם . כול מה שרציתי הוא ללכת איתו , רחוק . רחוק מביתי , רחוק ממשפחתי , רחוק מהכול . להתנתק מכולם , ולהיות איתו . האם זה ייתכן שכול זה , רק ממבט אחד?
הגנבתי לו מבט , נושכת את שפתיי מעט ומנערת את ראשי . על מי אני עובדת ? בקרוב אני מתחתנת .
קמתי מהרצפה והוא מיד אחריי , התרחקתי ממנו אך הוא התקרב בחיוך. הוא היה גבוה ושרירי .
" מה אתה רוצה ? " שאלתי מנסה להתעלם מהעובדה שמלאך נמצא כאן מולי.
" להכיר אותך , זה הכל " אמר ואני השפלתי את מבטי
" קוראים לי אנה-מריה " אמרתי והרמתי את ראשי
" אני יודע " אמר וקד מולי קידה
" תקראי לי .." אמר אך קטעה אותו ירייה מחרישת אוזניים
אני צרחתי מאינסטינקט והוא הסתכל על נקודה כלשהי ביער
" מה קרה ? " שאלתי והסתכלתי עליו
" אנחנו צריכים לזוז " אמר והסתכל עליי
אני הנהנתי והוא אחז בידי
" בואי " אמר
" רגע , הפרחים ! " אמרתי
" עזבי את הפרחים הארורים ! " אמר בזעם ואני נרתעתי אחורה
הוא נאנח ואני רעדתי מעט
" אני מבקש את סליחתך , איני יודע מה נכנס בי . " אמר ואני הנהנתי
" אנו חייבים לעזוב " הוסיף
אני אספתי את הפרחים והכנסתי אותם לסל , הוא אחז בידי והתחלנו ללכת כשהוא מוביל ואני רק מסתכלת על הידיים שלנו , שהיו מחוברות יחד .
" מהי כוונתך אני יודע ? מניין אתה יודע את שמי ? " אמרתי בעוד שהוא מגביר את קצב ההליכה
" ובכן , אני יודע " אמר ואני נעצרתי
" אינך יכול להתייחס אליי ככה " אמרתי משלבת את ידיי
" ככה זה ..? " שאל מחכה לתשובה
אני נאנחתי וגילגלתי את עיניי
" קדימה מרי , אנו חייבים למהר , את צריכה ללכת לביתך " אמר
" מרי ? " שאלתי בעודנו מתחילים ללכת שוב
" מרי , ככה אני יקרא לך , אם את לא בנגד כמובן " אמר והסתכל עליי מחייך לשנייה וממשיך להסתכל על הדרך
" מרי .. אני אוהבת את זה " פלטתי מפי וראיתי את הגומה שנחשפת על הלחי שלו
" אתה כה יפה .. " לחשתי לעצמי
" הגענו " אמר ונעצר בכניסת היער , כמה צעדים מביתי
" בוא איתי , אני אכיר לך את אבי " אמרתי אך הוא הניד את ראשו לשלילה
" איני יכול .. " הוא מלמל
" מדוע ? " שאלתי
" תסמכי עליי " השיב
" אני אפילו לא יודעת מה שימך .." לחשתי והשפלתי את מבטי
הוא הרים את ראשי מהסנטר עם אגודלו וחייך
" שמי הוא .." החל לומר
" אנה-מריה ! " קולה של מטילדה נשמע
הסתובבתי וראיתי את מטילדה עומדת במרפסת החדר שלי
הרגשתי אותו נצמד אליי ומזיז את שיערי מהצוואר
" אני חייב ללכת " לחש באוזני מה שגרם לי לצמרמורת קלה
הוא התרחק ממני ואני הסתובבתי אליו
" חכה " אמרתי והוא הסתכל עליי
" אנחנו נתראה שנית ? " שאלתי בתקווה
הוא חייך חיוך רחב
" אני מקווה " השיב
אני חייכתי חיוך ביישני והוא התקדם אל היער , עד שלא ראיתי אותו יותר באופק
" אנה-מריה!!!" מטילדה קראה בשמי שנית
אני הסתובבתי והיא סימנה לי עם ידה למהר
רצתי אל ביתי , נכנסת אליו ועולה לחדרי
" הם חזרו , בני וויטאלי ! " מטילדה אמרה כשנכנסתי לחדרי וחיבקה אותי חזק
" את בסדר ? לא נפגעת ? " היא שאלה
" אני בסדר , באמת " אמרתי בחיוך קל
" מי היה איתך ? " שאלה
" אינני יודעת " אמרתי נושכת את שפתיי מעט , שמה את הסל על השולחן ונשכבת את המיטה בחיוך
" אנה-מריה " מטילדה אמרה והתיישבה על הכיסא שהיה ליד מיטתי
" אם אביך או גבריאלה ידעו על כך .. " החלה לומר
" אנא ממך , אל תספרי להם " קטעתי אותה
היא הנהנה ואני חייכתי אלייה
" הוא כה ..מיוחד.." אמרתי ומטילדה חייכה אליי
" אנה-מריה , הנער הזה מוצא חן בעינייך ? " היא שאלה
אני גיחכתי מעט
" ובכן .. זה לא משנה , אני עומדת להתחתן " השבתי באנחה
" הכול יהיה בסדר .. " היא אמרה נושקת לראשי .

~מקווה שאהבתם:)
תגיבו מה דעתכם,שיהיה לנו המשך יום טוב~


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך