סיפור חיי- חלק ב'

סתם כותבת 07/04/2015 662 צפיות אין תגובות

אז הכל ממשיך, הדיכאון מתחיל לחלחל לתוך הנשמה, חוסר שקט, חוסר שינה, עיניים אדומות ושורפות מבכי וככה מתמודדת עם המצב.
איכשהו התחיל לעבור לי ממנו, התחלתי לשכוח אותו קצת, ממש קצת, אבל גם זה משהו
עד אותו יום שכל החבורה הייתה חייבת לעשות בלגאן ולהתעסק עם סיאנס בתוך בית הספר, רבאק כמה אפשר היה להסביר להם שזה מסוכן, אני חזרתי מהקפיטריה וראיתי את השואו של החיים שלי, איזה הצגה יפה אושרי הרים, את המשחק של החיים שלו הוא נתן, למרות שזה נראלי כלום לעומת מה שהוא מסוגל, הייתי חייבת כמו סתומה לעזור להם ואושרי כמובן היה חייב להזכיר לי כמה אני אוהבת אותו, הוא היה חייב למוטט אותי, אני לא מבינה מה יש לו ממני שככה הוא טורח להציק לי כל הזמן בכך שהוא עם בנות אחרות, שהוא עם רבקה, שבכך שהוא מוטט אותי שוב, במבטים שלו, סאמק עד שהתחלתי שוב להסתדר.
טוב נו כבר רגיל אצלי והרגשות שלי גועשים בי, בוכה בלי סוף, לא ישנה בלילות, חושבת רק עליו, חולמת רק עליו וסאמקו עם ההצקות שלו, לא שם עלי בכלל, מתאמץ כל כך להציק לי ומצד שני הוא בכלל לא שם עלי.
כבר מחנוכה יש לי כאבים חזקים בבטן ולא מוצאים מזה, הכאבים מתחילים להיות בלתי נסבלים, קיבינימט כאילו שאני צריכה גם את זה עכשיו, הלכתי לבדיקה נוספת ואני מגלה שיש לי אבן בכיס מרה ושאני צריכה לעבור ניתוח.
אז הולכים לבית חולים, מתאשפזים שם כמה ימים ומחכים לניתוח, כל יום שעובר באים ומבקרים אותי המשפחה, חברות, אבא ורק בנאדם אחד שאני כל כך רציתי שיהיה איתי לא היה, רק אושר לא בא וכמה בכיתי לאלוהים בבית חולים שיעזור לי ושהוא יבוא לבקר אותי כלום נאדה.
עברתי את הניתוח ואת ההחלמה וחזרתי לבית ספר ושוב פעם המצב חוזר על עצמו: אתה עם רבקה ועם עוד כל מיני בנות, מציק לכולם ובודק שאני רואה ומצד שני מדבר איתי, אבל בקטנה.
אז הפעם אני מציפה את עצמי בלימודים, אבל זה לא מצליח, אז אני נמצאת עם מישהו אחר, אבל זה לא עוזר ואין לי שמץ כבר מה לעשות, אני מיואשת כבר!
אז אני מרצה את כולם, אני לומדת וביחד עם זאת גם נופלת נפילות קטנות, כולם כמעט רוב הזמן מרוצים כי אני חוזרת ללמוד ואני בבית ואני לא בורחת, אבל מה אני? אני מרגישה ריקה מבפנים, אין לי כבר פחד משום דבר רק מאלוהים אני מפחדת, עצובה, מיואשת ומדוכאת.
יצאנו לחופש פסח, בינינו אין שום קשר, הרגשות ממשיכים, הלילות עדיין קרים וכואבים ומלאי בכי, חזרתי לדבר עם החבר הכי טוב (זה שהיה החבר הכי טוב משנה שעברה), קצת מעבירה מחשבות ויוצאת איתו שוב (אנחנו רק ידידים), אני נפגשת גם עם רבקה והנה רבקה מציעה לי שננסה רק פעם אחת לעשן נייס גיא ואני זורמת איתה, אולי סוף סוף זה מה שיעזור לי לשכוח, ניסיתי פעמיים, אבל זה לא עזר, אסור לי לקחת את זה ביחד עם הכדורים של הקשב וריכוז, אם אמא שלי תגלה היא תרצח אותי וזה שהיה החבר הכי טוב שלי (ידיד שלי) כמעט רץ לספר לה על זה, למרות שגם הוא השתמש בזה פעם.
כשעישנתי את זה התחלתי לצחוק, הרגשתי טוב עם עצמי, כאילו חזרתי לגיל חמש או משהו כזה והאמת כמעט התקשרתי אל אושרי כשהייתי תחת השפעה.
בסופו של דבר אמא גילתה וסיפקה למשפחה ועכשיו כולם כועסים במיוחד סבא ושוב אסור לי לצאת מהבית ורבתי עם רבקה.
והנה שוב אני נחנקת עם הרגשות שלי אליו, כבר אין לי כוח להתמודד עם החיים האלה, אין לי כוח להתמודד איתו, אין לי כוח להתמודד עם אמא שלי, אין לי כוח להתמודד עם המשפחה שלי, אין לי כוח להתמודד עם הלימודים, אין לי כוח להתמודד עם עצמי!!
אז אני נותנת לדיכאון לשטוף לי את הגוף כדי להכניס את עצמי למצב של אפטייה כלפי העולם החיצוני ורגישות יתר כלפי העולם הפנימי, כלומר שרק בלילות כשאני לבד אני יבכה ולא ביום ליד אנשים.
בכל מקרה עכשיו כולם מאוכזבים ממני ואני מאוכזבת מעצמי, אמא סובלת ממני, סבא נהייה חולה בגללי, אחי גם סובל ואני רק אכפת לי מעצמי, אולי עדיף שאני ימות?
כל לילה אני מתפללת לאלוהים שיעזור לי, שיחזיר אותו אלי ושייתן לי את הכוח להתמודד עם כולם, אבל הוא לא מקשיב לי כבר ממזמן, נראלי גם הוא יתיייאש ממני ועזב אותי.
לפעמים אני גם מתפללת למות במקום זאת, אבל גם לזה הוא לא מקשיב.
הוא רק מקשה עלי, היי אדון עולם יש לי משהו להגיד לך:
אני לא יודעת מה התוכניות שלך לגבי, אבל רד ממני ומהר, תוריד ממני את כל ההתמודדויות האלה כי התמודדתי עם מספיק דברים בחיים, אולי תשלח קצת טוב במקום זה? אולי תעזור לי להרגיש יותר טוב?
אתה יודע מה, אני כועסת עלייך מאוד מאוד מאוד!
כן מה ששמעת אני כועסת עלייך ולא אתה כועס עלי, כמו שלך יש זכות לכעוס עלי, לשפוט אותי ולהעניש אותי ככה גם לי יש את הזכות הזאת כלפייך, רק הבעיה שאותך אי אפשר להעניש.
אני מבקשת ממך בפעם האחרונה די בבקשה, די עם הכל!
עכשיו הכל ממשיך ככה וזהו אני עוברת את הכל ככה, מרגישה כמו רוח מהלכת שאין בה חיים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך