סיפור קצר לסופ"ש – עבודה בחופש הגדול- תיקון

05/05/2017 616 צפיות אין תגובות

פעם אחת כמו שמתחילים סיפורים …לפני שבעים שנה בערך, כאן בארץ ישראל הישנה והטובה, בימים ההם,כששלטו כאן האנגלים , בקיץ אחד , כשאמי היתה עוד ילדה , הגיע לשכונה , איש אחד שנודע בעושרו הרב , גביר כזה בלשון הימים ההם , והגביר הזה ראה את עוניים של תושבי השכונה ואת מצוקתם . הוא השתדל לעזור כמיטב יכולתו , למי יותר ולמי פחות. אנשים רבים היו פונים אליו עם שלל צרותיהם ובעיותיהם .והוא היה מנסה .
ובאותו הקיץ השחון, היו אמי וחברותיה בחופש הגדול, והוא הציע לה ולחברותיה לעבוד אצלו . במשרד שלו. ובמה הוא נתן לילדות קטנות לעבוד? הוא מצא משהו פשוט שכל אחד יכול לעשות ולא דורש כלל מאמץ או ידע רב.
היו במשרד הזה , קופסאות מלאות ניירות תכולים דקיקים ,ששימשו כהעתקים למכתבים כמו ששמרו פעם בקלסרים בארכיון.
ומה עשו הילדות? הן היו צריכות להפריד בין הדפים הדקיקים שתמיד היו דבוקים אחד לשני והיה גוזל זמן להפריד ביניהם . וכך עשו אמי הילדה הקטנה אמליה מכתה ד" בבית הספר ביאליק,ושתי חברותיה טניה ואלגרה.
תוך שהן מפרידות בין הניירות , הן מפטפטות וצוחקות , וחושבות ומדמיינות שעוד מעט ישתכרו סכום כסף ויוכלו לאכול פלאפל וגלידה וגם ללכת לקולנוע מוגרבי , לסרט של צרלי צפלין או אולי השמן והרזה,וסרט ישראלי חדש גבעה 24 אינה עונה . וכך הן מפליגות בדמיונן והעבודה זורמת לה.
ןהנה מגיע האחראי עליהן מטעם המשרד של הגביר, הוא רואה ואינו מאמין. ערימת הניירות של עמליה כוללת ניירות רטובים ומעוכים .
עמליה שסבלה תמיד בקיץ מהזעה מוגברת בשתי כפות ידיה, התחילה לבכות , כשראתה את המבט הזועם של האיש. חברותיה המשיכו בעבודתן תוך שהוא מהלל אותן על זריזותן.
הוא פונה לאמליה ואומר " עמליה , אני מבקש שתלכי הביתה, אני מצטער עבודה לא טובה !"
עמליה הלכה. היא נעלבה עד עמקי נשמתה מהאיש חסר הרגישות.
אחרי שעמליה הלכה, סיפרה לג"ורג" האחראי > טניה שעמליה יתומה מאביה וכמה חשוב לעודד את רוחה ולתת לה להמשיך בעבודה , אולי במשהו אחר שלא כלול בניירות.
אחרי הדברים האלה , הגביר קרא לעמליה.ביקש את סליחתה , ושאולי בכל זאת תחוזור לעבודה וינסו לדאוג למשהו מתאים.
עמליה לא הסכימה יותר לחזור. העלבון היה צורב ומר.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך