צריכה מסוג אחר

אתה רעב למשהו.
למשהו עם תוכן, עם משמעות, עם קיום נצחי.
ואתה מחפש ולא מצליח למלא את עצמך…
הכל כאן שטחי ורדוד, צחוק פה וצחוק שם.
חלל גדול באמצע.
ואתה צועק מבפנים, יודע מה גורם לך הנאה, אבל זוכר מה ההנאה הזאת משאירה אחריה.
כאב גדול ודכדוך.
אבל אתה רוצה להרגיש,
ומאסת בהכל,
כבר לא בא לך כלום.
ואתה לא מוצא את הכוחות שיוציאו אותך מיטה,
רק כוחות בשביל לזפזפ בין הערוצים החלולים.
אתה רוצה לברוח, לנסוע עד קצה העולם,
אבל גם שם הכל סובב סביב כסף וחומר,
וזה כבר לא מעניין אותך יותר…
כי אתה עשוי מדבר אחר, ולו יש מזון שונה ואתה לא רוצה לגרום לך סבל מכאבי בטן על ידי אכילת זבל.
אבל אתה עייף,
אתה מעדיף להישאר במיטה,
ולא להירדם כעט כי מי יודע איך תוכל להתמודד עם המועקה כשתקום באמצע הלילה, כשהכל נהיה אפלולי יותר…