קצת על כלבים ואנשים

השכן שלי יודה מכניסה שתיים , עושה הליכה. גבו שחוח והוא הולך בהליכה נמרצת.
צער העולם , כאילו מונח על כתפיו השחוחות. הוא לבוש בגדי ספורט מעודכנים ונעלי ריצה אדידאס שידעו ימים טובים . כמוהו.
פעם הוא היה מה שנקרא גבר נאה . מסוקס. הוא עדיין לא זקן, אבל הזיקנה קפצה עליו , בדילוגים גדולים..
יודה ואשתו גלינה, גרים כאן בשכונה , שנים ארוכות. אשה יפה גלינה. שיער בלונדי , עיניים תכלת וכל הציוד …במקום. ויודה השכן שלי , שחום ואתלטי, משהו אחר. זוג יפה , מזרח ומערב.חיים בהרמוניה.הוא מוריד את הזבל היא עושה לו בורשט וורניקס. כבר מזמן שכח את מאכלי אמא, חריימה ומטבוחה.
פעם ירדתי עם הכלבה שלי, האימתנית , אבל בפנים נשמה טובה . היתה נובחת על כל ג"וק שפגשה.באותם ימים כלבים מועטים היו כאן ברחוב. יותר תינוקות ..וטוב שכך.
גלינה , פתחה בחמת זעם את החלון של המרפסת שירות ונבחה עלי. תשתיקי את הכלבה שלך, היא מעירה לי את התינוק"! . המשכתי בדרכי. הכלבים נובחים והשיירה עוברת…חשבתי לעצמי.
גלינה היתה שוכנאת כלבים מובהקת. עכשיו בוני כלבתי המיתולוגית כבר פרשה מהחיים. גלינה עוד לא.
יודה ממשיך במסלול שלו .הוא כבר פרש מעבודתו , מתפנה לעסוק יותר בספורט. הילדים גם גדלו ועזבו את הקן.גלינה צעירה מיודה , פרשה גם מהעבודה , בנסיבות בריאותיות. היתה גננת , ספרטנית.הילדים פחדו ממנה .
יום בהיר אחד לפני מספר שנים , חלתה גלינה, ומאז לא התאוששה.האשה היפה הספורטיבית , נעזרת עכשיו בפיליפינית, ובעלה מוריד אותה בזרועותיו במדרגות הרבות לכסא הגלגלים שמחכה לה למטה. גלינה עוד לא בת חמישים והיא כבר סיעודית.יושבת ימים רבים בבית, אין יוצא ואין בא.עדיין הם גרים בדירה במעלה המדרגות ואפילו מעלית אין בבנין.
לאחרונה שמעתי שיש התעניינות מצידם להתקין מעלית. אולי זה קצת ישפר את המצב.
יודה והפיליפינית, בינתיים מטפלים בגלינה חסרת האונים ולא חסר לה דבר. לפחות לזכותו של יודה יאמר , בעל כזה , מפעל הפייס.אומרות השכנות שמצקצקות בלשונן, על גורלה של גלינה.