רוע האדם

אזהרה:הסיפור הזה הוא לא סיפור הוא חיים
לא באתי לפה בשביל לכתוב סיפורי פנטזיה או סיפורי אהבה אז עם נכנסתם לפה (לסיפור) בשביל לקרוא משהו מותח או מלהיב אז זה לא המקום בשבילכם.
ישבתי וחשבתי על זה הרבה זמן עם להתחיל לכתוב או לא והגעתי למסקנה שצריך לשתף את כולם בדברים שאני חושב
אז ככה.
אני שומע כול יום על מקרי אונס ושוד ורצח ואנשים שנשבר להם מהמדינה
בהתחלה שהייתי קטן כמו כולם חשבתי שהעולם הוא מקום נחמד אין בו רוע
שהתחלתי להיות יותר גדול הבנתי משהו העולם רע ורציתי לשנות אותו להיות מה שאומרים גיבור במסכה
ואז גדלתי והבנתי זה לא אפשרי אף אחד לא יכול לעשות את זה דברים כאלו קורים רק בסרטים ואפילו שהייתי מושלם להיות מישהו כזה באיזה סרט הבנתי שזה לא אפשרי ועוד דבר הבנתי שיש לי סיכוי לשנות את העולם עם אני יתחיל בלשנות את עצמי אז ניסיתי וניסיתי ונשבר לי כי בכול מקום רואים שנאה רצח ורוע
ואז גדלתי והבנתי שבעולם יש אנשים שהם קצת אבל הם טובים ורוצים לשנות אבל לא רציתי לדבר איתם לא רציתי שיחשבו שזה עוד אחד מהפנטזיות שלי
וגדלתי ובפעם הראשונה הבנתי שאני בן אדם נורא אפילו שלא ידעתי ולא הרגשתי אבל רצו עליי שמועות שאני אנס ומי שהפיץ אותם היתה מישהי שפעם היא היתה חברה שלי ולאט לאט הבנתי שמה שעשיתי זה דבר רע (לא אנסתי אותה. ושלא תחשבו כלום) וברגע הזה אמרתי לעצמי עצור תפסיק תשנה את הגישה אבל לא יכולתי הייתי מקובע באותו דבר
ואז פגשתי אנשים מדהימים והבנתי שאולי ה"סרט" שלי התחיל סוף סוף
אבל תמיד דבר אחד נשאר שאני קורא על מיקרה של אונס או של רצח אני עוצר הכול ומדמין אצלי איך יכולתי לעזור לאיש וזה מה שמחזיק אותי ונותן לי כוח להמשיך
אז כן אולי אני בן אדם מרושע אולי מגיע לי למות
אבל גם אני בן אדם
ואני רק מתחיל שינוי