שיבולים זהובות

מירב יושבת לה בשולחן ורוקמת. שורות שורות , שבולים צהובות,שמש כתומה , שבולים ועוד שיבולים. שקועה בעבודת הריקמה. לא מסתכלת ולא מביטה לצדדים . היא חדשה בחוג. עוד לא מכירה את כולן.
דפנה עמליה ואלברטה יושבגות בשולחן לידה . שקועות בשיחה ערה. הן סורגות. מ הרימות מדי פעם בפעם את עיניהן, תרות אחרי טליה שתדריך אותן . עכשיו מירב בשיחה עם טליה .
טליה אשה בלי גיל . לפעמים היא מספרתד שהיתה קטננ , הלכה עם ההורים לרקוד ברחובות כשהודיע בן גוריון על הקמת מדינה ליהודים … פה נפל לי האסימון. טליה , לפחות בת שמונים אם לא יותר . שערה שחור משחור והיא לובשת שמלות קיץ חשופות, כאילו שהיא נערה. אבל החיוך היפה שלה והצמה הארוכה, עושים בשבילה את העבודה …א, אלד ךא נכנס לפרטים ולא סופר את קמטיה , את כתמיה את הצלקות שהחיים הותירו בה. כל סיפור חייה רשום על פניה השזופים והמפוסלים.
מירב, אשה לא צעירה . אבל משיחת הטלפון החטופה עם בנה הצעיר , הבנתי שיש לה בן שלומד בכתה יא. אז בטח שהיא עוד לא בת חמישים. היא רזה מאד אפילו שדופה, ואני מתפעלת מקופסת הפירות שהיא מביאה ומנשנשת. כן, היא אומרת לי וצוחקת . אני עכשיו ארנבת . הייתי דובה. קשה לי להאמין שהאשה הזאת השילה חמישים קג ממשקלה. פשוט אלופה . היא לבושה בגדי ספורט מחמיאים , עכשיו סיימה שיעור פילאטיס. היא חייבת לחזק את גופה ואת העור המדולדל. זה פרוייקט בעצמו.
היא מספרת לי שעכשיו גם עברה דירה . מבית רחב מידות לדירה קטנהד. חדר לה וחדר לבנה . לא שאלתי. ניסיתי להיות מנומסת. למרות שהסתקרנתי. אז היא סיפרה לי . כי ישבנו עכשיו אחת מול השניה. והבנות האחרות שקועות בשיחה משלהן .
מירב , שאותות הרזון ניכרים במיוחד בפניה. העור מדולדל והחיוך די עצוב. ממשיכה בריקמתה ותוך כדי היא מספרת לי , כבדרך אגב , על החבר שעזב אותה לפתע פתאום . אחרי שהבינה שזמן רב הוא מנצל אותה .
אני לא מבינה , נשים כמוה, נראית לי חכמה, אסרטיבית, אשת העולם, אשת עסקים ,ממש לא כנועה. אז איך באמת גבר מצליח לנצל אשה כמוה ?
כנראה שכתוב להן על המצח באותיות של קידוש לבנה, שאשה כמוה, לא מסוגלת להיות לבד!
ביי הוק אור ביי קרוק היא חייבת גבר לצידה, לא חשוב , קצת קמצן,קצת זייפן, קצת בוגדן, קצת נצלן.."מירבי תלווי לי חמישים אלף שח" בחודש הבא אני מחזיר לך חמישים וחמש אלף שח " תאמיני לי . תסמכי עלי "
והיא סומכת . כי הרי אין לה ברירה . העיקר שלא תישן לבד! והיא תחוש בחומו של גבר סמכותי.
והוא יושב בבית. וכבר הרבה זמן אין לו עבודה. והוא משלם לאשתו לשעבר מזונות, והוא השאיר לה את הבית וגם אי אלו חובות . והיחסים גרועים מתמיד. והוא מספר לה כמה אשתו הזאת רעה ומנוולת אליו ומסיתה את הילדים שלו נגדו. אבל גם לבנה הצעיר של מירב הוא לא מסביר פנים. הנער , אביעד לא ממש מחבב אותו. הוא מכבד אותו, כי הוא חבר של אמא.
ואז כשראה החבר הזה של אמא, שהיא נמצאת בקשיים כלכליים, ואפילו צריכה למכור את הבית היפה שלה על הכרמל, ולקנות דירה של חמישים מ"ר, קטנה ומטריפה, כי טעם הרי יש לה והיא עשתה ממנה בונבוניירה . אבל הוא כבר הלך לרעות בשדות זרות. ממנה כבר לא תגתיע לו הישועה .
ואת החמישים אלף, היא יכולה להוסיף לרשימת ההפסדים שלה . היא יכולה רק לפנטז עליהם.
אבל היא תעבוד עוד יותר קשה. תקח עוד תורנויות, תקנה פחות שטויות, תבוא לחוגים , תעשיר את זמנה, תרקום , תסרוג , תצייר , היא מציירת נורא יפה והתמונות בצבעים מרהיבים .
אני צריכה כבר ללכת. השיחה שלנו נקטעת.
אלברטה מצטרפת. היא רוצה לראות את עבודת השבולים הזהובות של מירב .