שתי דקות עם אבא.

בתחתונים מגושמים וחולצה כחולה ישנה, נעלי בית קרועים ושיער לבן. קופסת סיגריות על השולחן ומאפרה ליידה. עיניים עייפות, שינה טובה. יד על הראש כמן מגננה, ועיניים עצומות- אבל לרווחה. קצת פוליטיקה, תה עם חלב, איפה השיניים? חיוך עלוב, חיבוק ונשיקה לא רצוייה, ויכוח קטן- כמו מן חצי פגישה. הורידים יוצאים והסימנים סגולים יותר מהאוכמניות שקנית אתמול, והן סגורות במקפיא. ואז אתה מחייך, מספר בדיחה, צוחק משלי, מציע עזרה, אל תיגע… תפסיק לעבור, תפסיק ללטף עם יד יבשה ולנשק לי את הכתף עם הבל של סיגריות ואובדניות, תפסיק לשבת במרפסת מול מסך ולך לישון, עייפת מלפקוח עיניים. אתה אוהב את הים, אבל אין זמן… שב על החוף, תרגיש את החול, תקשיב לגלים ותאהב את הרוח.