תשוקה! פרק 2

"היי,יפה שכמותך" אמר לה בחיוך והיא נישקה אותו נשיקה ארוכה בפיו.
כל התלמידים שהיו במסדרון הסתכלו עליהם, הבנות בהו במייק וקיללו את אמילי בתוך ליבן, כל הבנות ממצפר שלנו מתות להתנשק איתו….
והבנים?? הבנים סתם בהו בתחת של איימי (מפגרים..)
הרגשתי קצת מיותר,אז התקדמתי לכיתה.
אני ממש לא חנון שבא לכיתה שעה לפני המורה וחורש (בואו נודה באמת, אני דיי גרוע בלימודים)!
הגעתי לכיתה והתיישבתי במקומי.
"היי פרקר, איפה מייק?"שאל אותי אחד החברים של מייק, הוא משחק איתו כדורסל או משהו כזה…
"אמילי" עניתי בקצרה והוא הנהן והלך.
"טום?"שמעתי קול אומר , הם פשוט לא עוזבים אותי !!
"מה?" עניתי קצת חסר סבלנות אך כשהרמתי את ראשי ראיתי את סוזי.
טוב,סוזי היא סוג של גאון..יש לה עיניים חומות ושיער גלי שמגיע על אמצע גבה, יש לה שתי פסים ורודים בשיער ומשקפיים גדולות ומעוצבות,היא איתי בעיתון.
נאנחתי קצת,מסכנה סתם התעצבנתי עלייה.
"אממ..רק רציתי לשאול אם אתה בא היום לעיתון" אמרה בשקט.
"בטח,בטח" עניתי.
היא חייכה "יופי,שעה רביעית?" שאלה.
"אוקיי" אמרתי והוצאתי את הספרים כשראיתי שהמורה להיסטוריה נכנס לכיתה (שעתיים היסטוריה!! הייתם מאמינים?!).
מייק ואמילי נכנסו לכיתה ומיהרו לשבת במקומם. מייק התיישב ליידי.
"לאן הלכת?"שאל אותי בלחישה.
"מה רצית?שאני פשוט יעמוד ויבהה בכם מתמזמזים?" שאלתי, (בחיי…לפעמים הוא פשוט לא חושב בהיגיון).
הוא צחק טיפה. "אוו אתה מקנא…אל תדאג,גם שלך תגיע בסוף" אמר.
גלגלתי עיניים, "אני בספק".
השעתיים הראשונות והמייגעות עברו,הלכנו במסדרון אני ומייק.
"מייק מתי המשחק שלכם?"שאלתי כשנזכרתי שאמור להיות להם משחק היום.
"אהה כן..שעה הבאה,מתיי אתה הולך הביתה היום?"ענה ושאל אותי כדרך אגב.
"אממ..לא יודע,אני צריך גם ללכת לעיתון" הסברתי.
"אוקיי אז דבר איתי כבר,אני עף להתאמן" אמר ונכנס לאולם ההתעמלות שבדיוק עברנו לידו.
ההפסקה נגמרה אחריי רבע שעה והמנהל הודיע בכריזה שכל בית הספר מוזמן לבוא לאולם ההתעמלות. אוחח מנהל דפוק, אז מה הוא חשב? שהתלמידים יעדיפו ללמוד מאשר לבוא למשחק (עלאק מוזמנים…).
כולם נכנסו לאולם,אוויי אני שונא שזה קורה, ודווקא לי זה קורה! תמיד כשאני נכנס לאולם האולם מפוצץ תלמידים, ואז אני צריך למצוא לי מקום בודד ותקוע לשבת בו.
לפתע ראיתי מקום פנוי ליד איימי.
מי זאת איימי? תלמידה בודדה ונחמדה שעושה טובה שהיא באה לבצפר,יש לה איזה סיפור קודר מאחוריי כל התדמית השקטה שלה (אני פשוט עדיין לא עליתי עליה…)
"היי" אמרתי לה בחביבות והתיישבתי לידה.
"היי" ענתה בשקט.
"אז מה קרה שהחלטת לכבד אותנו בנוכחותך?"שאלתי בציניות.
היא צחקה, "באתי כי ההורים שלי הכריחו אותי לבוא, אני עדיין שונאת את התיכון המחורבן זה.." אמרה לי בחיוך.
אוקיי…שלא תבינו לא נכון,איימי לא ילדה מנודה,או אחת כזאת שיורדים עלייה וצוחקים עלייה או אפילו לא מנסים להתחבר אליה,באמת שניסו..היא פשוט נורא סגורה.
אני חושב שאני ועוד כמה תלמידים בודדים מדברים איתה , אנחנו היחידים שהיא לא דוחה!
גיחחתי, "אני פשוט לא מבין אותך" אמרתי.
"אתה גם לא תבין" אמרה וחייכה חצי חיוך.
המשחק התחיל,המעודדות (שהיו חצי ערומות כמובן..) התחילו להריע ולרקוד ולקרוא בשמו של מייק.
מייק תמיד מתעצבן עליי כשאני צוחק עליו על כך שכולם מעודדים רק אותו ולא את שאר הקבוצה.
כמובן שהקבוצה שלנו ניצחה,טוב זה היה ברור..(וכמובן שמייק הוא זה שקלע את רוב הנקודות).
אמילי רצה לנשק אותו נשיקה תשוקתית וכולם התפזרו.
מסתבר שהמשחק נמשך שעתיים, שעה רביעית שזה אומר עיתון….