Say Something :'( תאמר משהו…
בבקשה תאמר מילה, משפט…לא אכפת לי מה…
בבקשה תנסה לעצור בעדי, תחזיק את ידי, תחזיק את גופי…
כי כבר התחלתי לוותר עליך…
כי בכל הדבר הזה אני מרגישה קטנה, קטנה וטיפשה….ומחכה כל יום שתחזיר הודעה, שתיתן לי נשיקה על הלחי לפני השינה, כאילו הייתי ילדה קטנה.
תן לי להרגיש כמו פעם, תן לי עוד כוחות כדי להתאמת אתך, כדי להתגבר על הימים שאתה כל כך אדיש ומתעלם מנוכחותי.
תגיד מילה, ואל תישאר כל כך אטום כשאני טורקת את הדלת בחבטה,
כי אם רק תגיד שלוש מילים…אתה יודע שאני אשאר.
אבל עכשיו אני רק מתהפכת בתוך תוכי, מתהפכת ונופלת, ולא תהיה לי דרך להימלט מהתהום…אז תעצור בידי לפני שאני עוזבת את מפתן הדלת…
אני אשרוף את הגאווה שלי, אם רק תדבר, אם רק תעטוף אותי בזרועותיך החמימות, אותם זרועות שהגוף שלי כבר שכח את המגע שלהם, וזה כל מה שהוא היה צריך בליל חורף קר.
ואני זורקת עליך משהו, אני מרביצה, שורטת, כואבת…כי כל מה שעשיתי היה לאהוב ולתת, ולא היה לי אכפת שהיה קשה לך לבטא את רגשותיך, אבל עם הזמן חשבתי שתתרכך, מצטערת שלא הצלחתי להגיע ללב שלך…
והזמן הזה בין מסירת הגט לבין הזמן שחתמת עליו, היה לי נראה כמו נצח…כי בכל מאית השנייה ייחלתי שתקרע את הדף לגזריו, התפללתי בליבי שתבקש ממני להישאר.
רציתי שתגיד משהו כשאני מוותרת עליך…
אך חתמת על הדף בי להניד עפעף,
בלי להגיד דבר.
תגובות (2)
אווו… איזה סיפור יפה… אבל לדעתי הסוף (הקטע עם הגט) היה מיותר. לדעתי היה יפה להשאיר את זה מעורפל יותר, פחות ממוקד… אבל באמת סיפור יפה
תודה, אני מקלת את הביקורת אך אני אוהבת את זה ככה :-)