הפיות שלי

איזה יום יפה היום אני ואחי יצאנו לשחק בחוץ ביער
שיחקנו בתופסת
רצנו ורצנו ולא שמנו לב לאן אנחנו רצים
פתאום נעצרנו
הסתכלנו סביב
והיינו בשוק מהמראה
מה שראינו היה עוצר נשימה
אתם בטח שואלים מה ראינו?
ראינו נהר הסתכלנו למעלה וראינו מפל מים
הסתכלנו סביב והקשבנו ראינו עצים ודשא
שמענו ציפורים מצייצות
נכנסתי למים נגעתי במי המפל אבל מאחור לא הרגשתי כלום כאילו אין כלום מאחור נכנסתי בתוך המפל
ראיתי קריסטלים ודשא ואז פתאום שמעתי קולות של פעמונים קטנים
התקדמתי לאבר הצלילים
וראיתי שם נקודת אור קטנה
הנקודת אור התקדמה אליי נפלתי לאחור והבחנתי שזו בעצם פיה קטנה ויפה קראתי לאחי שיבוא ויראה כשאחי הגיע הפיה נעלמה הוא לא האמין לי שראיתי אותה
הבתחתי לעצמי שזה יהיה הסוד שלי באתי לשם כל יום לבקר את הפיה
את הפיה שלי
עברו ימים וכל יום שעבר ראיתי יותר ויותר פיות
בהתחלה חשבתי שזה חלום אבל זה לא
יום אחד באתי לשם והם לא היו הן נעלמו
הפיות שלי נעלמו
חיפשתי אותן במשך ימים ולילות אבל לא היה סימן
בוקר אחד התעוררתי וראיתי מכתב מונך לי על השולחן
במכתב היה רשום:
\'\' אנחנו מצטערות אבל היינו צריכות לעזוב קרה משו אנחנו לא יכולות להשאר לא רצינו לפגוע בך תסלחי לנו
אל תחפשי אותנו כי לא נחזור \'\'
בכיתי במשך שעות ולא הפסקתי ואז רצתי למפל נכנסתי לתוכו
לקחתי איתי דף ועט ורשמתי:
\'\' אני מבינה אותכן אני אתגעגע מאוד\'\'
שמתי את המכתב מתחת לסלע והלכתי למחורת באתי לשם שוב והמכתב נעלם
לרגע הייתי שמחה שאולי הפיות לקחו אותו וקראו אותו אבל גם הייתי עצובה כי ידעתי שהם לא יחזרו
עברו ימים עברו שבועות עברוחודשים עברה שנה ועוד שנה ועדיין לא ראיתי אותן ולא שמעתי מהן חזרה לאט לאט גדלתי והתבגרתי והפסקתי להאמין בפיות אבל בתוכי אני עדיין אותה ילדה שראתה אותן
לילה אחד ישבתי על עדן החלון והסתכלתי לשמיים ראיתי את הירח העגול והלבן מסתכל עליי
ופתאום אני שומעת קול פעמונים
לא הבנתי מה זה הקולות האלה עד שראיתי את אותן פיות קטנות שנהגתי לשחק איתן בצעירותי
הם אמרו לי בעוזן: הגענו כי התגעגענו לאותה ילדה קטנה וחמודה שבילת איתנו
כל כך שמחתי והתרגשתי הן עפו אליי ונתנו לי חיבוק וחיבקתי אותן חזרה

איפה שהוא יש פיה/ פיות שמחכות רק לכם לכו תגלו אותן והן יהיו חברות שלכן לנצח