אריאל
הידעת: פרפר הוא פייה בתחפושת [נחרה] או שלא

מחזור החרקים ביקום

אריאל 15/04/2017 931 צפיות 7 תגובות
הידעת: פרפר הוא פייה בתחפושת [נחרה] או שלא

'יום אחד את תמותי' אני אומר לה 'תסריחי, תתנפחי, ותולעים יזחלו לך מהאף'
'אוי סתום כבר!' היא מצחקקת אבל מביטה בי בזעם, אוחזת את המגבת המשובצת סמוך לגופה כמו מגן או נשק.
'נו' אני אומר 'אז תרגיעי עם זה'
'סתום כבר! סתום' היא צורחת ממש, אבל היא לא מביטה בי. מבטה ממוקד במרכז השולחן במטבח. אני נאנח, ומביט גם בג'וק הענק. הוא ניראה קצת כמו מקק וקצת כמו גמל שלמה והוא חום כזה. הוא מזיז מחושים.
'תומר! תומר! ' היא צווחת 'הוא מתקרב לצלחת שלי! הוא מתקרב לצלחת!' היא מנופפת במגבת.
'תראי. אין לך זכות להגעל – – '
'כן! כן! שמענו אותך' היא קוטעת אותי. מתנשמת. 'יום אחד יצאו לי חרקים מהעניים. בסדר. בסדר. עכשיו זה עכשיו! תעשה כבר משהו! לעזזאל איתך!'
אני נאנח. בסוף חלק ממנה יהפוך לחרק, פעם חלק ממנה היה חרק. ככה זה עובד. אבל היא צודקת לעכשיו, אולי.
אני פוסע קדימה, ובעדינות מרים את היצור החום אל כף ידי. הוא מדגדג.
היא נרתעת ממני כשאני פוסע אל החלון ופותח אותו. ולפני שאני פורס את ידי ונותן לג'וק להעלם אני מביט בו. הוא באמת מגעיל: כיטין עם שעריות דמוית קוצים שמזדקרות מיותר מידי רגליים. אבל הוא מגניב, כזה פיצי והוא זז. יפה.
אני מרחיף אותו בנשיפה אל שמים כחולים וחוזר לשולחן במטבח.
'יופי. סילקת אותו' היא אומרת כשאני מתיישב לידה. היא מחייכת ומדביקה לי נשיקה על השפתיים.


תגובות (7)

הממ. ממש יכלתי לראות אותה רוקעת ברגליים ומנפנפת בידיים, אבל הסיפור חסר פואנטה. אין שום קטץ'

15/04/2017 21:53

    למה חייב להיות מלכוד לכל קטע ויצירה?

    15/04/2017 22:18

באמת מרגיש קצת חסר פואנטה (כנראה שיש אבל לא הבנתי אותה, כי היא מוחבאת ממש טוב אהמ). ולא הבנתי בת כמה היא (לא גיל ספציפי אלא בכלליות).

16/04/2017 01:16

בהחלט לא חייב, אבל אריאל אמר לי שהוא רוצה ביקורות אז ביקרתי

16/04/2017 02:01

כתוב מעולה, אני כן חושבת שזה לא קטע שעומד בפני עצמו

16/04/2017 05:07

קטע ממש נחמד וקליל, יכול לתאר קטע מחיי היום-יום של זוג צעיר בדירה השכורה הראשונה שלהם.

16/04/2017 06:00

הפואנטה קצת מתפספסת לדעתי. חוץ מזה, כתיבה טובה.

16/04/2017 10:46
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך