סיפור (פרק 3)

כשיוסי נכנס לחללית, הוא נדהם. מסביבו, הוא ראה מאות ידיות מהבהבות בכל מיני צבעים וצורות. ועל התקרה, שהייתה נמוכה במיוחד,כך שיוסי כמעט התנגש בה, היה תלוי פוסטר גדול. "וואו!" צעק רון הקטן בתדהמה, ותלה את מבטו בפוסטר. יוסי הסתכל עליו במבט מוזר. מעניין מה כל כך הדהים אותו… חשב לעצמו. ואז, הוא החזיר את מבטו אל הפוסטר. הכותרת שלו הייתה:"בני האנוש שחייבים להשמיד" וכמה עשרות אנשים הופיעו בתוך תמונות קטנות. חלק מהתמונות היו מסומנות באיקס, חלקן היו מסומנות בסימן שאלה. "יוסי!" צעק רון הקטן והצביע באצבעו השמנמנה על תמונה אחת, באמצע הדף, והתמונה הייתה של יוסי. היא הייתה מסומנת בסימן קריאה אדום וגדול. יוסי נבהל. טוב, ברור שהם צריכים להשמיד אותו.. ואז, סימן הקריאה זהר. "אזעקה! אזעקה! אויב בשטח! אויב בשטח!" נשמע קול מתכתי בחללית ואורות אדומים החלו להבהב. מקדמת החללית התקרבו אל יוסי יצורים מחרידים ונמוכים, עם עיניים נפוחות ואדומות, שיניים חדות וקרניים גדולות וחומות. מאחוריהם, צעדה דמות ענקית. מסביבה השתררה אפלה שלא אפשרה ליוסי לראות את הדמות בבירור, אבל הוא ידע בהחלט מי זה. זה היה הקפטן. המסוכן מכל. אימת חייו של יוסי. יוסי לא יכל להתמודד מול כל אלה. הוא ידע שהוא הולך למות. אפילו לא הספקתי להעיר את כולם, וכבר אני מת… הייתי צעיר מדי! חשב יוסי. הוא הסתובב אחורה, בתקווה למצוא משהו שיעזור לו במצב הנורא הזה. ואז, הוא ראה את חברו הטוב ביותר מהגן- וילסון.