שמונה חיילים-פרק חמש וחצי- המשימה

לאחר כעשר דקות של טיסה המסוק כבר היה מעל הים שלפתע הרגישו כולם כאילו משהו חבט במסוק והנערים נבהלו
"בטח כיס אוויר" הרגיע אותם כריסטי
"זה לא כיס אוויר" אמרה קרול בטון מבוהל והוציאה מכיסה מסכה שחורה שכיסתה את החלק שמסביב לעינייה ולחצה על הטייס האוטומטי
"לא משנה מה קורה אל תצאו מהמסוק!" פקדה קרול ועפה אל מחוץ לחלון.
"Space הגדולה מכולם" שמעו הנערים קול נשי ומאיים אומר
"מה את רוצה Wind?" ענתה לה קרול
"בסך הכל באתי לראות מה שלום חברתי הטובה m.s space" השיב הקול
"אני יוצאת לראות מה קורה שם" אמרה צ'אד והפכה לרוח
"היא אמרה לנו להישאר כאן" אמרה דיאנה בדאגה
"אני רק יוצאת לשניה וחוזרת" התחננה צ'אד
"טוב, אני איתך" אמרה דיאנה ושתיהן יצאו החוצה
"שלא תחשוב על זה כריסטי!" אמרה יובל
"קראתי שאתה רוצה לצאת גם אבל אני לא רוצה להשאר כאן לבד" המשיכה יובל וכריסטי הנהן, הוא לא רצה לריב ובטח שלא להפר הוראות
"האמת שיובל צודקת" אמר קנדל
"עדיף שנקשיב לקרול" המשיך.
כשצ'אד ודיאנה יצאו הן ראו את קרול נלחמת באישה בעלת שער שחור וחליפת לחימה צמודה ושחורה ומסכה שחורה גם כן
"תחזרו פנימה בנות!" צעקה לעברן קרול בתוקפנות ושתיהן מהרו פנימה אך המשיכו להסתכל על הקרב בפחד מהחלון
"את בוגדת Space!" קראה האישה
"ואני נשלחתי להרוג את הבוגדים" המשיכה בצעקה
"איך אני יכולה לבגוד אם אף פעם לא הייתי בעדכם!?" החזירה לה קרול
"בזכותי את עדיין בחיים בת אנוש טיפשה!" קראה האישה
"ועכשיו אני אתקן את הטעות הזו" המשיכה ודחפה את קרול כשצאוורה לכיוון להבי המסוק
"לא!" צעק כריסטי והרדים את האישה
"מה קורה כאן?" שאלה דיאנה כשהיא השתגרה החוצה ועזרה לקרול לקום,
"זה לא קשור אליכם!" אמרה קרול ועפה אל האישה שכבר התאוששה מהשליטה של כריסטי, לאחר כחצי שעה ששתיהן נלחמו באוויר התחילה ליפול האישה וקרול עזבה אותה וחזרה למסוק
"כולם כאן בסדר?" שאלה בדאגה בזמן שהיא הופכת את המסוק לבלתי נראה
"מי היתה האישה הזו?" שאל קנדל
"את בסדר?" שאלה בדאגה דיאנה
"בגדת במשהו?" נרתע כריסטי
"לא בגדתי באף אחד!" אמרה קרול
"אז למה היא אמרה שכן?" חקרה יובל
"לא בגדתי, ברחתי" השיבה קרול
"לא סיפרתי לכם את כל הסיפור" המשיכה
"למה?" שאל כריסטי
"כי לא רציתי להרתיע אתכם" אמרה קרול בשקט
"אז מה שאר הסיפור?" שאלה יובל
"סיפור?" שאל קנדל
"נסביר אחר כך" אמרה יובל בחוסר סבלנות
"שאר הסיפור הוא…" אמרה קרול
"שאחרי עשר שנים שלמדתי להיות אסטרונאוטית נשלחתי למשימה הראשונה שלי בחלל. המשימה היתה להגיע לירח, אבל כשהייתי בצד החשוך של הירח ששם מנתקים קשר עם כדור הארץ, שם חטפו אותי…"
"חטפו אותך?" שאלה דיאנה
"מי?" המשיכה אותה יובל
"גזע של חייזירים בשם סקארל" ענתה לה קרול
"ומה הם רצו ממך?" שאלה דיאנה
"תבינו, אני להבדיל מכם, לא נולדתי עם כוחות על אלא קיבלתי אותם, מהם" נאנחה קרול
"הם ביצעו בי ניתוחים שהביאו לי כוחות על כמו טלקינזס, תעופה, נשימה בחלל, לדעת דברים שאני לא אמורה, זה נשמע כיף שבן אדם רגיל יקבל כוחות על אבל זה היה נוראי" קרול אמרה והרכינה את ראשה
"הם דיכאו והכאיבו לי כדי ליצור ממני נשק, נשק להשמדה שיהיה בשליטתם וברגע שהרגשתי שאני מספיק חזקה ברחתי מהם חזרה לכדור הארץ"
"אבל איך זה קשור אלינו? למה לא סיפרת לנו קודם?" שאל קנדל
"כי זו המשימה שלכם," אמרה קרול
"המשימה היא ללכת לשם להחזיר עוד עשרה אנשים שנחטפו" הסבירה קרול
"אולי זה לא כיף אבל מה רע בעוד אנשים עם כוחות על?" שאלה יובל
"מה שרע הוא, שיהיה רק עוד אחד עם כוחות על, רק החזק ביותר מהנחטפים יעבור את הניתוחים, והשאר – ימותו" אמרה קרול
"כמה זמן יש לנו?" שאל כריסטי
"שבוע, ואז הם יהרגו אותם" ענתה קרול בצער
"טוב, אז בואו נצא לדרך!" אמרה יובל
"יובל צודקת, יש לנו הרבה עבודה!" אמרה קרול
"והנה הגענו לתחנה הבאה, איטליה" המשיכה קרול תוך כדיי שהיא מנחיתה את המסוק.
"אבל רגע…" אמרה דיאנה
"מי הייתה האישה הזו?" המשיכה
"זו הייתה אחותי הבכורה, גם היא הייתה על החללית איתי כשנחטפתי אבל היא בחרה לבגוד בכדור הארץ ועברה לצד של הסקארל ועברה את אותם ניתוחים רק בהסכמתה ובעדינות וללא כאב, תמיד היינו הפכים" הסבירה קרול
"טוב תשארו כאן, זה לא יקח הרבה זמן" פקדה קרול ויצאה מהמסוק במהירות.