ממלכת העננים פרק 5

המעודדת 11/12/2013 590 צפיות תגובה אחת

-לאחר שמונה שנים-
"לירן איזה כובע מהמם!" אמרה לילה. "והנעליים!" השתגעה ניקי.
ג'ורדן משכה בכתפיה. לירן גם ככה לא אהבה את ג'ורדן. לילי וניקי היו חברותיה הטובות ביותר.
שערה של לירן היה בצבע חום בהיר ועיניה ירוקות כפריחת האביב.
עיניה היו מיוחדות מאוד.
לאף אחד בלונדון לא היו עיניה כמו שלה. ירוקות עמוקות עם פס של כחול בהיר דקיק מסביב לאישון.
חיוכה של לירן כבש בנים רבין שהתאכזבו לשמוע את המילה הפשוטה, לא.
היא חבשה צמר דק לבן, מעיל שחור עם כפתורים ומגפיים גבוהות שחורות.
לירן אומצה לפני כשמונה שנים.
לפי סיפוריה לפסיכולוג, לירן התעוררה באמצע רחוב שומם כשהיא לא זוכרת כלום. האי מעולם לא ראתה את הבגדים שלבשה ובידה מצאה שרשרת זהב דקיקה עם לב קטן.
יש דבר אחד שהיא לא סיפרה למשטרה ולא לפסיכולוג ולא להוריה ואפילו לא לחברותיה.
שהיא בכתה. דמעות קרות ירדו במורד לחייה החיוורות של לירן כשנמצאה ברחוב של שמונה שנים. היא לא ידעה למה היא בוכה. היא אפילו לא ידעה שהיא בוכה עד שדמעה קרה נפלה על ידה החשופה.
בכול שנה ביום הזה, ביום שמצאו אותה, דמעות קרות יורדות על לחייה.
עד היום היא מנסה להבין למה.
היא פשוט בוכה.


תגובות (1)

המשך!

11/12/2013 06:50
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך