אני זוכר כשהייתי צעיר…
אני זוכר. כשהייתי צעיר.. אפילו ילד… הייתי שונה.. צבע השיער שלי, הוא לבן, וגם הגבות.. לא הכרתי את הוריי… הייתי ילד רחוב זרוק במקום הכי נמוך שיש לעיר להציע.. העוני שם הוא כולכך כבד… אנשים פשוט היו מכוסים בחרא של עצמם.. והרחובות מלאים באנסים ופדופילים… לא הייתי רואה נשים או ילדות באזור הזה של העיר מכיוון שהן העדיפו לחיות מחוץ לחומות העיר.. אבל הגברים העדיפו את העיר התחתית אני אפילו לא זוכר איך הגעתי לשם.. הייתי ילד בן 8 שכמובן מוכר את הגוף שלי תמורת כול דבר שהוא אכיל.. לגנוב זאת הייתה בעיה… לא כי לא היה מה לגנוב.. אלא משום שהיו מוציאים אותי להורג במקום.. למלך וליועצים שלו לא היה אכפת.. העיר התחתית הייתה תחת שמירה… במקרה והיה אי סדר או התפרעויות נגד משמר העיר או המלך עצמו… המקום הכי נמוך בחברה.. זה כול מה שידעתי.. יום אחד החלטתי לצאת לשדות שמחוץ לעיר התחתית מחוץ לחומות.. ולגנוב קצת אוכל ואפילו למצוא מקום אחר שאני יוכל לחיות בו… הייתי מטונף ומסריח מהחרא של עצמי… כאשר הגעתי אל הגדר העץ ששומרת על יבוליי התירס תיפסתי מעליו הוא לא היה גבוהה… ונחתחתי קצת מהקצוות הגדר אבל זה לא עצר אותי מלגנוב קצת יבולים.. קטפתי את התירס וזרקתי אותו מעבר לגדר.. ואז אני עברתי מעליו… ירדתי מהגדר וראיתי עוד ילד… קצת יותר גדול ממני… ניחשתי שהוא בן 11.. היה לבוש כמו כול אזרח רגיל… אבל דבר אחד לא הבנתי, למה ילד ממעמד הפועלים היה כאן בשדה מאינסטינקט תקפתי אותו והוא הכניע אותי באגרוף אחד… זה כאב אבל אני רגיל למה שעושים לי בעיר התחתית.. הילד אמר.. אולי במקום לנסות להרביץ לי תנסה לשאול מי אני קודם כול!! קצת מסוחרר מהאגרוף שהוא נתן לי אני עדיין שוכב.. והוא אמר, אני מרקוס! בשמחה וחייך אליי למרות מה שקרה. איך קוראים לך? ואני לא יודע למה… משום מה הרגשתי שהבן אדם שעומד מולי זה לא מה שאני חושב שהוא… התחושה הפנימית שלי הייתה מוזרה וטובה.. החיוך והשמחה שהוא הקרין אליי הוא הגיע לכאן כדי לעשות לי רע הוא טייל כאן ובמקרה ראה את התירס נזרק מעבר לגדר והוא הסתקרן מאוד.. עניתי לו אני גראנד הוא אמר למרות שאתה מסריח ומלוכלך.. זה לא אומר שאתה אדם רע.. אני הרגשתי היום שאני צריך להגיע למקום הספציפי הזה.. בן כמה אתה גראנד שאל אותי מרקוס, עניתי לו 8 מרקוס צחק ואמר אני יותר גדול ממך אני בן 10.. חשבתי לעצמי טעיתי בגיל שלו.. לא נורא. הוא תפס אותי חזק ביד והרים אותי ואמר.. אנחנו נהיה חברים טובים. נצוד דרקונים נפליג למפרץ האורקים.. הם לא אכזריים כמו שמתארים אותם. אבל מה אני ידעתי בגיל 8 מכאן הכול התחיל האדם שהציל אותי.
תגובות (5)
נשמע מעניין, מחכה להמשך.
למה שלא תרשום בכותרת "מצביאי מלחמה" נשמע מפתה יותר לקרוא…
תודה רבה שמחתי לקרוא את תגובתך ובחלק הבא אני ירשום את הכותרת :)
ראשית, קד"פ, ברוך הבא. אתה מוזמן לקרוא ולהגיב. כתוצאה מכך, יכירו אותך יותר, ותזכה ליותר תגובות.
מניסיון מר, אל תצפה ליותר מדי. תוכל להסתפק במספר הצפיות.
שנית, הכותרת מזמינה סוג אחר של סיפור. כותב מבוגר שמספר על צעירותו. סיפור הפנטזיה לא תואם 'זכרונות', זוהי סוגה בפני עצמה. עדיפה כותרת שמרמזת על תוכן הסיפור. לדוגמא: "מן העיר התחתית אל מפרץ האורקים".
שלישית, דרוש תיקון בעימוד הסיפור. ה'נראות' שלו לא מזמינה. 'בלוק' אחד ארוך של מלל, ללא חלוקה למשפטים ולפסקאות.
בין פסקאות – יש לרדת שורה, בין נושאים נפרדים, כדאי להוסיף שורה רווח.
ציטוטים – במרכאות, בראש השורה. המשך ציטוט, באותה השורה.
השימוש התכוף בשלוש נקודות, מקשה על קריאה שוטפת. יש להתשמש בהן בהיגיון. אגב, שלוש נקודות! לא שתים!
רביעית, פיסוק.
נסה לקרוא בקול את מה שכתבת. בכל מקום שבו נדרשת הפסקה לצורך נשימה, או הפסקה מתודית – יש להוסיף סימן פיסוק. בד"כ פסיק.
לכל משפט – נושא אחד בלבד, רעיון אחד בלבד. אם המשפט מכיל יותר מרעיון – פצל אותו. נקודה בסוף משפט. או סימן קריאה וכיוצ"ב.
חמישית, עברית.
"כל-כך" או "כל כך", לא "כולכך" ובוודאי ללא וא"ו.
"ילד שמוכר את הגוף שלו" או "מכרתי את הגוף שלי", השילוב ביניהם לא נכון.
"למקרה שיהיו אי-סדרים או התפרעויות", שים לב לשי"ן ולצורת הרבים.
"אני אוכל", גוף ראשון עתיד. "הוא יוכל", גוף שלישי עתיד. נא להקפיד על אותיות אית"ן.
"הגעתי אל (ה)גדר העץ ששומרת על יבולי(י) התירס" – אותיות מיותרות.
"טפסתי" – בטי"ת, לא בת"ו, אגב בלי יו"ד.
"היא לא היתה גבוהה" – הגדר בלשון נקבה.
"נחתכתי" – מי מספר? ילד בן שמונה או מבוגר את זכרונותיו??
… כנראה שלא אצא מזה, יש כאן יותר מדי שגיאות כתיב.
מספרים יש לרשום במילים.
שישית, כדי להשתפר בכתיבה, יש לקרוא ולקרוא ולקרוא.
שום ביקורת, לא אמורה למנוע ממך לכתוב. מטרתה לשפר.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
תודה רבה על התגובה אני ישים לב יותר לכתיבה.. אני חובבן בכתיבה חח
נחמד. מסכימה עם stamhara1