VNKL
מקווה שאהבתם!!!!

הנביא- פרק 1- הצלליות ביער..- סיפור משותף שעשיתי עם mor0- ניסיון! בבקשה תקראו!!!

VNKL 20/01/2015 595 צפיות 5 תגובות
מקווה שאהבתם!!!!

השעון הראה ששעה ארבע עוד רגע נגמר השיעור, ואחת.. שתיים.., יש!, צילצול סוף! סוף!, רצתי החוצה מכיתה ונחטפתי בין שאר הילדים המרגיזים, שיצאתי החוצה מבניין בית הספר הוא כבר חיכה לי שם. כבכול יום חברי הטוב ביותר רונלד היה מחכה לי ביציע מין הבניין, זה לא שלא למדנו באותו בית ספר אבל הוא למד בביניין החטיבה ממול, לא רק שלמדנו באותו בית ספר גם גרנו ביחד באותה פנימייה ולמרות שאנחנו לא באותו שכבת גיל הצלחנו אפילו לשכנע את מנהל הפנימייה לאפשר לנו לגור גם באותו חדר, היינו כמו אחים, משתפים זה את זה בכול עוזרים זה לזה וגם רבים זה עם זה ולפעמים זה היה אפילו כיף, היינו יכולים להכות זה את זה בכול הכוח ורגע אחרי זה לצחוק ולבכות באותו זמן, אהבתי אותו אין דבר שלא סיפרתי לו ואני בטוח שגם הוא מעולם לא הסתיר ממני דבר.
"איך היה לך היום?" הוא שאל אותי בחביבות, הורדתי את הראש ונזכרתי בחלום החדש שחלמתי אתמול אבל הפעם הוא היה שונה מי כול החלומות
"את האמת, רונלד?", רונלד שהיה גבוה ממני בעל עיניים חומות בהירות ושער שחור קצר מעט קוצי היה נראה עכשיו מעט מודאג
"רק את האמת אד" הוא אמר לי ברצינות
"חלמתי עוד חלום רונלד".
רונלד לא היה נירא מופתע כלל בעצם פניו הרצינו עוד יותר, תהיתי אם הוא חושב שיש לזה משמעות כולשהי כי הרי זה רק חלום לא?
"ספר לי על החלום שלך אד" הסתכלתי עליו ואז עניתי
"זה היה ממש מציאותי, אתה גם היית שם וגם אני אבל לא רק, חלמתי שאנחנו ביער גדול וחשוך מהלכים להנאתנו ומדברים על ספורט כמו שאנחנו בדרך כלל עושים תמיד, אבל אז ראיתי פתאום שצל מכסה את היער ואני מפחד אבל אתה דווקא עדיין נראית רגוע, ביקשתי ממך שנלך אבל אתה לא הסכמת, התכוונתי לברוח בעצמי אבל אז ראיתי שהקיפו אותנו צליליות מפחידות ועיניים אדומות וצהובות זוהרות בחושך שהתחיל למלא את העולם, פחדתי כול כך אבל אתה.. אתה לא! להפך אתה הלכת אל כיוון הצללים ועמדת לפניהם מסתכל עלי כמוהם ועיניך גם כן התחילו לזהור בצהוב ומזוויות פיך נראו שניים מפחידות ממש כמו של חיות. מה אתה חושב שזה אומר?"
רונלד נעצר באחת ונראה היה שפניו החווירו לרגע, הוא היה נראה מוזר, מה שהלחיץ אותי יותר.
"זה הכול?! מה קרה אחרי זה?!" הוא שאל בנעימה מוזרה כמעט בתקיפות
"זהו. קמתי מהחלום וזהו".
ראיתי שעישוניו הסתכלו לרגע בבהלה לצדדים ואז הוא אמר בלחש "בוא! אנחנו חייבים לזוז" .


תגובות (5)

בבקשה תקראו!!!
אני ו- mor0 השקענו בפרק הזה הרבה מאוד זמן והחלטנו להוציא את זה לאתר!!!

20/01/2015 17:36

וואו תמשיכו. אהבתי את זה מאוד.מחכה כבר להמשך

20/01/2015 17:57

תודה!
אני נרשם לסיפור שלך, נשמע ממש מעניין!!
העלילה של הפרק ה- 2 כתובה כבר רק צריך קצת לתקן אותו ויש רק התחלה מסוימת של פרק 3!!

20/01/2015 17:59

שים לב גם למדרגים סמש וגם אם לא קראו והגיבו מספיק אז זה בסדר נירא אותם לא מגיבים על פרקים הבאים, תהיה רגוע

21/01/2015 08:39

אני בטוחה שבסיפור זה הושקעה עבודה רבה והתוצאות מדברות בעד עצמן. נהניתי לקרוא כל מלה, כל משפט , וזה נחמד שעבדתן שתי נערות על אותו סיפור כל אחת הביאה את מה שהיא חושבת לנכון והכתיבה של שתיכן השלימה אחת את השנייה. אהבתי מאד מאד ומצפה כי תמשכנה לכתוב ביחד או כל אחת לחוד העיקר שיהיה מעניין הסיפור.
תודה על ההזדמנות שניתנה לי ליהנות מסיפור יפהפה שכזה בהצלחה בהמשך ממני בקי ♥♥♥3

08/05/2016 23:49
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך