karinrin55
הסיפור הזה יכיל מילים לא נאותות, אם לא ראיתם את ההתלבטות שלי אם לכתוב אותו או לא זאת אשמתי בלבד שלא הסברתי. הסיפור יכיל תכנים מיניים ואני ממליצה שלא לקרוא אותו אם אתם חושבים שזה יציק לכם, התכניים האלה לא יהיו החלק העיקרי בעלילה אבל הם יתפסו מקום נכבד, אני מתנצלת על כל אי נוחות שתיגרם לכם או נגרמה בגלל מילים שאינם נאותות. עכשיו לכו לקרוא :) טוב אם לא קראתם את הרציתי להוסיף לפני כמו שביקשתי בבקשה אל תדווחו עליי ^-^ אני אנסה לכתוב עוד קצת היום, אולי עוד פרק יעלה. אם אני לא אספיק אני אשלח לעצמי את הפרק במייל ואנסה להעלות אותו מחר, כלום לא בטוח. אני מתחילה לכתוב עכשיו קצת ואולי אני אעלה מה שאני אספיק... אבל בנתיים תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!♥♥♥

(בבקשה קראו קודם את הרציתי להוסיף, תודה)אחוות הפגיון-ספר I; גילוי-פרק 2: מפגש

karinrin55 27/04/2015 972 צפיות 3 תגובות
הסיפור הזה יכיל מילים לא נאותות, אם לא ראיתם את ההתלבטות שלי אם לכתוב אותו או לא זאת אשמתי בלבד שלא הסברתי. הסיפור יכיל תכנים מיניים ואני ממליצה שלא לקרוא אותו אם אתם חושבים שזה יציק לכם, התכניים האלה לא יהיו החלק העיקרי בעלילה אבל הם יתפסו מקום נכבד, אני מתנצלת על כל אי נוחות שתיגרם לכם או נגרמה בגלל מילים שאינם נאותות. עכשיו לכו לקרוא :) טוב אם לא קראתם את הרציתי להוסיף לפני כמו שביקשתי בבקשה אל תדווחו עליי ^-^ אני אנסה לכתוב עוד קצת היום, אולי עוד פרק יעלה. אם אני לא אספיק אני אשלח לעצמי את הפרק במייל ואנסה להעלות אותו מחר, כלום לא בטוח. אני מתחילה לכתוב עכשיו קצת ואולי אני אעלה מה שאני אספיק... אבל בנתיים תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!♥♥♥

קרול התעוררה באמצע הלילה שוב, גלי החום של אוגוסט והעובדה שהיא עדיין קצת חולה לא עזרו. היא יצאה ממתחת לשמיכה הדקה והוציאה כוס מהמדף. היא מילאה את הכוס במים ולגמה לגימות קטנות וקצרות, היא הסתובבה חזרה למיטתה כדי לראות שלילי לא שם יותר.
"לילי?" שאלה בקול נמוך ושקט, לילי עמדה מול דלת הזכוכית שהובילה לחצר הקטנה של דירתה. לילי הביטה החוצה לעבר צל על הבניים הסמוך, כשקרול התקרבה לדלת והביטה הבחינה שזה אדם גדול שנשען על הבניין. המראה שלו העביר בה צמרמורת, היא בדקה שהדלת נעולה וחזרה למיטתה. כשעצמה את עיניה וניסתה להירדם שוב קול הדלת מחליקה הצידה העלה בגרונה צרחה, יד גדולה סתמה את פיה.
"שקט נקבה, הכל בסדר. אני לא כאן כדי לפגוע בך." הצרחה נחסמה ונשמעה יותר כזעקה עמומה, קרול נשכה את ידו של הגבר הענקי. הוא צעק בכאב אבל לא שיחרר אותה, בפיו הייתה מין סיגריה מוזרה וכשנשף עליה חושיה התערפלו מעט. עיניה ריפרפו בעייפות ואז היא הביטה בו, הוא היה גדול מאד. גובהו מגיע עד לפחות לשני מטרים ושיערו השחור היה קצת ארוך, עיניו היו מוסתרות מאחוריי משקפי שמש כהות עדשות. מוזר שהוא לובש אותן בפנים, ובאמצע הלילה. אבל המכופתרת השחורה הצמודה שלו הבליטה את שריריו החזקים ואת עורו המושלם, לעזאזל הוא היה חתיך. "אם אני מוריד את היד שלי את מבטיחה שלא תצרחי?" שאל כשנרגעה קצת, היא הינהנה במרץ וחשבה לעצמה שלא משנה מה היא רוצה אותו. כאן ועכשיו, לא משנה לה שהיא לא מכירה אותו בכלל.
'איזה בולשיט, הוא לא סיפר לי כמה הבת שלו שווה.' חשב לעצמו אנגר, הוא הרגיש את קדמת מכנסי העור שלבש נמתחים במחאה.
"אני הולך לשחרר אותך עכשיו." אמר שוב ושריריה נרגעו, הוא הוריד לאט את ידו וניגב אותה על החולצה הצמודה. הנשיכה גרמה לפצע, הוא ליקק את הדם והרגיש את הפצע נסגר לאיטו.
"מי אתה?" שאלה קרול והביטה בזר הנאה שעמד מול מיטתה, הוא שאף מהסיגריה המוזרה שלו וקצהה נדלק לשנייה בזוהר כתום. בחושך המוחלט הבעירה הדלה של הסיגריה הייתה תאורה לא מספקת, היא רצתה לראות עוד מהזר הגבוה.
"זה לא חשוב עכשיו, אני צריך לקחת אותך לאנשהו." אמר ונשף את העשן המערפל לכיוונה, היה לעשן ריח חזק של טבק ומין רמז לפירות טרופיים. כל עוד ה'אנשהו' הזה כולל אותם יחד זה היה מקובל עליה, היא התיישבה על בירכיה ושילבה את ידיה על חזה.
"אני לא זזה מכאן," אמרה במחאה, "יש לי עיניינים כאן, אנשים שיחפשו אותי." אמרה כשהעירפול של הערפל פינה מקום להגיון בראשה.
"אני לא מבקש, את תבואי איתי." אמר ושלח את ידיו אליה, היא ניסתה להתרחק אך הוא היה מהיר ממנה. הוא תפס את קצה חולצתה הרפוייה ומשך אותה, כשהייתה קרובה מספיק תפס את זרועה בכוח. הוא לא הכאיב לה, ראת' היה הורג אותו אם היה מכאיב לה. "די להתנגד נקבה, זה לא יעזור לך." אמר, היא משכה את זרועה בחוזקה אך הוא לא שיחרר. אנגר שאף לראותיו את ריחה של הנקבה החצי אנושית, היא קרובה לשינוי. רמז של פחד היה באוייר, הריח שלה כמו מדורה בוערת בנחיריו. "אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אני אהיה חייב אם לא תבואי איתי." אמר שוב, לעזאזל היא חזקה, ופשוט מהממת.
"אני רוצה לדעת מי אתה." אמרה קרול, למרות שהיא פחדה היא הרגישה שאפשר לבטוח בו.
"אמרתי כבר, זה לא חשוב כרגע." אמר ותפס בידו הגדולה את שתי פרקי ידיה, בשניה הרים את רגליה כך שהיא תלויה מעל שני זרועותיו הגדולות באוויר. הוא הריח שוב את האוויר, הפחד התחלף בתשוקה, הוא הביט בעיניה מאחורי משקפיי השמש. למרות שעדיין היו מורחבות בפחד הוא ראה את חשק שלה.
"אתה… מה אתה?" שאלה, הוא תפס את גבה והחל לסחוב אותה לכיוון דלת הזכוכית. היא שלחה יד לשיערו, הוא היה רך ומשיי. המגע גרם לו לגרגר, כמעט כמו לילי.
"לעזאזל עם זה." אמר והשעין בתנועה חלקה את הסיגריה על השולחן ותפס אותה בשנית, הוא סחב אותה למיטתה. היא הרגישה את המזרון על גבה כשהשעין אותה עליה ונישק את צווארה, היא שמעה את לילי מייללת במחאה. הזר הרים את ראשו אליה והיא השתתקה, היא נכנסה לחדר האמבטיה והדלת נסגרה אחריה. הזר חזר להביט בה, עורו היה מושלם ושיערו גלש קצת קדימה. הוא חייך חיוך עקום וסגר את פיו על שלה, היא העבירה את ידיה בשיערו.
"אנגר." אמר הזר וחזר לנשק אותה.
"מה?" שאלה ותפסה קצוות משיערותיו כשנשך קלות את אוזנה.
"זה השם שלי." אמר והוריד בתנועה מהירה את חולצתה, הוא נהם גרונית כשראה את החזיה שלה. אנגר חייך, הוא שלף את ניביו וקרע מעליה את החזיה. היא נענקה בהפתעה, רק מגבירה את החשק שלו יותר. הוא לא יכל לחכות שהיא תפתח את חולצתו לכן קרע אותה מעליו, כפתורים עפו לכל עבר. קרול העבירה את ידיה הצנומות על חזהו הרחב, הוא לקח את ידיה ונישק אותה שוב.
"יש לך?…" שאלה בין נשימות קמרות, היא נשכה את שפתיה כשאנגר נישק אותה בקלילות במורד הבטן שלה.
"אני לא צריך." אמר והוריד את המכנסיים והתחתונים שלה, הוא נראה מרוצה מעצמו.
'חבל שהחומר המעצבן הזה מדכא ולא מעורר.' חשב לעצמו אנגר כשנזכר בסיגריה שקלוד הביא לו, היא שלחה אליו ידיים שוב אבל הוא תפס אותם באחת מידיו. היא חייכה כשהוא נישק אותה שוב, גבה התקשת כשהגיע נמוך יותר עד למקום המפגש בין הירך לאגן שלה.
"אני.." היא מילמלה בין נשימות שוב, הוא גיחך והתפשט לחלוטין. באור הקלוש מבחוץ היא לא ממש ראתה אותו אבל כשהתמקם בין יריכיה היא הרגישה את העוצמה והגודל שלו, מאסיביים לפי מה שמוחה עיכל.
"זה קצת יכאב." אמר וחדר לתוכה באיטיות, היא תפסה את הסדין שמתחתיה בענקת כאב קלה. הוא קילל בשקט והניף את ראשו לאחור, הוא נכנס עמוק יותר ולאט לאט נכנס לקצב. היא התנשמה בכבדות ולבסוף נשברה, היא קימצה את אגרופיה וכל שריריה התכווצו. רגליה נעטפו סביב מותניו של אנגר, הוא התנשם וזעק בקול. הוא נפל אליה וכובד משקלו נח עליה, היא העבירה עוד פעם את ידה בשיערו.
"תודה." אמרה ונרדמה, כשקמה קצת אחר כך היא ראתה רק דבר אחד שלא היה אמור להיות במקום. כרטיס קטן עם השם שלו ומספר טלפון קווי.

"מה קרה אנגר? לא הצלחת לתפוס שום פיידרקסים?" שאלה ג'נט כאשר נכנס בזעם לביתו החדש, הוא עבר אותה בצעדים נוקשים.
'זה לא היה אמור לקרות, זה לא היה חלק מהתוכנית.' אמר לעצמו שוב ושוב עד שהגיע לחדרו החשוך, הוא הדליק כמה נרות וישב עם ראשו בין ידיו על מיטתו הענקית.
"הכל בסדר גבר?" שאל אפאום מעבר לדלתו הסגורה של אנגר.
"לא ממש, אבל אתה תבין אם אני לא רוצה לדבר נכון?" שאל אנגר והתנשם.
"יותר מידי טוב אחי, אתה רוצה שאני אגיד לאחווה שנדחה את הפגישה למחר בחצות?" שאל בנימה דואגת, אנגר קם להחליף לבגדים נוחים יותר.
"לא, נשאיר את הפגישה. אני כבר בא." אמר והלך לשטוף את פניו, אחרי כמה דקות יצא מהחשר לכיוון המשרד הישן של ראת'. בפנים עמדו איידן, ג'נט, אלנה ואפאום.
"קלוד כבר יגיע, הוא בחוץ קונה עוד קצת עשן אדום." אמרה ג'נט, היא נשענה על אחד הקירות. כל החדר עוצב בסגנון המאה ה-17, זו תמיד הייתה המאה הכי אהובה על ראת'. אנגר התיישב מאחורי שולחן הכתיבה העצום, זה הרגיש לו לא נכון.
"סליחה על האיחור." אמר קלוד כשנכנס בריצה לחדר, הוא התיישב על אחד מהכיסאות ופנה לאנגר.
"אני בטוח שכולכם שמעתם את החדשות על ראת'," כולם הרכינו את מבטם לרצפת השיש המבריקה. "הלוויה תתקיים בקרוב והאבל מחר." אמר והשעין את ידיו על שולחן העץ.
"ומה אם הצוואה?" שאלה אלנה, היא התיישבה גם כן על אחד הכיסאות.
"אני ירשתי את כל הממון והרכוש," אמר אנגר ושיפשף את עיניו מתחת למשקפיים "הוא פירט עוד דברים תכניים שאני מעדיף לא לדון בהם עכשיו." אמר.
"עוד משהו בוס?" שאל איידן, הוא עמד בפינת החדר.
"בנתיים לא, תחזרו לעיסוקיכם. אפאום אלנה, היום אתם בסבב." אמר אנגר וכולם הינהנו ויצאו מהחדר בשקט, הוא נשאר יושב שם.
'למה עזבת אותי אחי?' חשב לעצמו והוריד את המשקפיים מעיניו, הוא נשען לאחור בכיסא המרווח.
'למה השארת אותי לבד עם כל זה?'

הבוקר הגיעה מוקדם יותר, הלילות קצרים. קרול הרגישה מוטשת, מוטשת ומבולבלת. הזר שביקר אותה אתמול היה מדהים, אבל היא לא הבינה מה קרה לה. היא חייגה את המספר שעל הכרטיס, מקווה שהוא יענה ויתן לה כמה תשובות.
"הלו?" שאל קול צרוד, הקול שלו גרם לגופה להגיב בצורה שלא רצתה.
"אנגר?" שאלה ושמעה רעש של סדינים זזים, הוא ישן עד עכשיו.
"כן, מי זה?" שאל בקול תקיף.
"קרול, אני רוצה הסבר על מה שקרה אתמול בלילה." אמרה ושמעה אנחה כבדה.
"תפגשי אותי היום בתשע," היא שמעה קפיצי מזרן "אני אחכה לך בבר ברחוב חמישים וחמש." העובדה שהוא קבע לפגוש אותה בבר הדאיגה אותה קצת, ניתוק הפלאפון השאיר אותה חסרת מילים.
'מי זה האיש הזה?' חשבה לעצמה והצמידה את הטלפון הקווי לחזה 'ומה הוא רוצה ממני?'


תגובות (3)

חחחח אהבתי! אוקיי, מודה, מעולם לא קראתי סיפור עם תכנים מיניים (המקסימום זה לקרוא את ההתחלה של חמישים גוונים של אפור כי חברה ביקשה ועדיין לא הגעתי אפילו לקטע שהם נפגשים, שזה ממש בהתחלה), וזה מצחיק ומטריד אותי באותה מידה, אבל אני יכולה לחיות עם זה, זה לא קריטי בכלל.
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא! מקווה שהוא יעלה היום ^^ משעמם לי..

27/04/2015 16:15

סוטה יותר מדי. לא אמשיך לקרוא. אבל… מבחינת שפה אין לך טעויות.
אשמח אם תגיבי גם לסיפור שלי.

27/04/2015 16:32

אני אישית מדלג על הדברים שלא לגילי, אז אין לי שום בעיה להגיד ״המשך!״ כי זה באמת מה שאני חושב…
אז… המשך!
נתראה בפרק הבא אני מניח :)

27/04/2015 22:52
סיפורים נוספים שיעניינו אותך