בחזרה לפיראנוס- ההרפתקה ממשיכה- ספיישל פתיחה

בחזרה לפיראנוס- ההרפתקה ממשיכה

פרק 1
הספר של הספינה הגדולה והנשף הגדול והמלכותי

"נו" אמרה סבטלנה, היא הסתכלה על השעון, הנער עם המגבעת השחורה והחולצה הלבנה, הוציא מהמזוודה שלו ספר ישן.
"מה זה?" שאלה הנסיכה סבטלנה.
"זה ספר ישן של דוד שלי, שבו הוא כתב בכתב ידו על פיראנוס, הספינה העתיקה, זה ספר מרתק" אמר הנער בעודו מנקה את האבק, הוא דיפדף בספר והראה לסבטלנה את הציורים שהוא צייר ותיעודים של הספינה הקדומה.
"השיניים של הפיראטים היו ירוקות, הם אכלו ולא ציחצחו שיניים, לכן הם צרחו כל הזמן בספינה שלהם, דוד שלי כתב גם בספר הזה שהספינה טבעה אחרי מלחמת הים השלישית של שודדי הנפט" אמר הנער, "הוא ממש תיעד את הכל, הוא חקר על זה, הוא כתב גם בספר על מלחמת הספינות הגדולה ב-1968, ימי סחף הגלים, כשהקיסר הטרופי שלט על עיר הספינות, הוא פתח במלחמה עם הצבא שלו, הוא תפר להם גם בגדים."
"וואו, דוד שלך חכם, הוא תיעד את הכל זה סיפור מרתק, אבל אני חייבת להתכונן לנשף ואין לי כל כך זמן לשמוע עוד על הסיפור של פיראנוס, תבוא מחר" אמרה סבטלנה ועלתה לחדר שלה במדרגות הלולייניות, הנער דיפדף בספר ואז הוא ראה כותרת שמשכה את עיניו: "ים הזהב של הספינה הסודית" ואז הוא קרא את הקטע בקצרה, "באיים הטרופיים של עיר הספינות הענקית, ליד ים הזהב, הייתה ספינה סודית שאנשים שטו בה לצורך ריגול."
"וואו, זה מרתק" אמר הנער, "אני חייב לקרוא את זה, הנסיך סם! אתה מרשה לי לעלות לחדר שלך?" הנער עלה במדרגות עד שהגיע לחדרו של סם, הוא דפק על הדלת, סם פתח את הדלת ואמר באי רצון: "בוא, תיכנס!" הנער נכנס לחדרו של סם וטרק אחריו את הדלת.
"וואו, אתה לא מפסיק לדבר על דוד שלך ועל התיעוד שלו" אמר סם בעודו מסיט את הוילון ויושב ליד הנער, על מיטתו הלבנה.
"זה מרתק ודוד שלי עשה תחקיר מעמיק, הוא מוכשר ברמות, הוא כתב ספר שלם על פיראנוס, הספינה שטבעה" אמר הנער.
"תזכיר לי את שמך" אמר סם.
"אלכס" אמר הנער וחייך.
"טוב, אתה רוצה לשתות משהו?" שאל סם באי רצון.
"למה זה נשמע לי כאילו אתה מדבר באי רצון?" שאל אלכס.
"כי אתה כל הזמן מדבר על דוד שלך ועל הספינה המטופשת!" צרח סם.
"זו לא ספינה מטופשת" אמר אלכס בכעס ושילב את ידיו, "אני רוצה כוס תה."
"חסר לך שאתה מוציא עוד מילה אחת על דוד שלך ועל הספינה המטופשת שלך בחדר שלי, אתה הבנת את זה?!" צרח סם.
"כן" אמר אלכס.
סם הלך להכין לאלכס כוס תה. אלכס אמר: "אתה יודע מה התה מזכיר לי? כשהפיראטים ישבו בפונדק ושתו רום בבקבוק אז הפונדקאי שם להם תה במקום רום, אתה לא יודע איך הם נבהלו, הם התחילו להשתולל!"
"צא מהחדר שלי!" צרח סם והצביע על הדלת.
"אבל…"
"צא מהחדר שלי!" צרח סם.
"אבל רק רציתי לספר לך…"
"זה לא מעניין אותי!" צרח סם, "צא מהחדר שלי!"
אלכס יצא מהחדר של סם וטרק אחריו את הדלת. "הלוואי שהספר של דוד שלו יעלם והוא יפסיק לדבר על הספינה המטופשת הזאת, די, כמה אפשר לשמוע על הרפתקאות של שודדי ים? לא הכל זה סיפורים ואגדות, אני לא מבין אותו" אמר סם וחזר למטבח.
הנסיכה סבטלנה ישבה בחדר שלה ואספה את שיערה לפקעת הדוקה, היא ישבה מול המראה וצרחה: "משרתת, אני צריכה אודם! תביאי לי ומהר!" סבטלנה הייתה לבושה בשמלה לבנה ונעלה נעלי עקב ורודות.
המשרתת המסכנה שלא נחה לרגע חיפשה במגירות של סבטלנה אבל היא לא מצאה את האודם. "נסיכה יקרה, אני לא מוצאת!" אמרה המשרתת בצער.
"אז תחפשי במגירות של דיאנה, אחותי!" צרחה סבטלנה.
"נסיכה, למה לצעוק?" שאלה המשרתת, היא חיפשה במגירות של אחותה ואז היא הביאה לסבטלנה אודם.
"סוף סוף" אמרה סבטלנה, "כמה זמן לוקח לחפש במגירות ולקחת אודם? באמת, כמה זמן?"
"יש לך בושם?" שאלה המשרתת בקול שקט.
"כן!" אמרה סבטלנה בזעם, היא קמה מהכיסא וירדה לאולם הנשפים.
המלך ישב על כיסא המלכות באולם הנשפים. "שלום סבטלנה" הוא אמר וחייך.
"שלום אבא," אמרה סבטלנה, "אבא, המשרתת מרגיזה אותי, היא מתחצפת אליי, אני רוצה משרתת אחרת."
"בסדר, תירגעי, תירגעי, הנסיך סם עוד לא מוכן, את תיאלצי לחכות לו" אמר המלך.
"אני שונאת לחכות!" צרחה סבטלנה.
"את לא מגלה סבלנות כלפי אחרים" אמר המלך.
"זה לא נכון אבא, כל האנשים פה בארמון מרגיזים אותי, אבל אני מאוד סבלנית כלפיהם" אמרה סבטלנה וחייכה, "אבל אין לי סבלנות לנשף!"
"זאת בעיה מאוד גדולה!" אמר המלך.
"נו, אז תסביר לי איך פותרים אותה!" אמרה סבטלנה בכעס.
הנשף התחיל. "שלום מתוקה" אמר סם לסבטלנה.
"שלום" אמרה סבטלנה בכעס, סם היה לבוש בחולצה מכופתרת, מכנסיים שחורים ונוחים, הוא נעל נעלי ספורט לבנות עם שרוכים חומים, הוא ענד שרשרת גדולה כחולה עם יהלום המעמקים, היהלום הנדיר, הוא חבש מגבעת בצבע סגול שזיף ורקד עם סבטלנה.
הייתה מוסיקה שקטה, המלך רקד עם המלכה וסבטלנה רקדה עם סם. אחרי חצי שעה הגיעו עוד נסיכים ממלכות החוף, נסיכים ונסיכות, שרים, יועצים, כולם רקדו בנשף הגדול. "לא, זה לא יכול להיות" אמרה סבטלנה, "סלח לי נסיך יקר" סבטלנה הלכה אל ארתור, נסיך הגבורה האמיץ של ממלכת הים הכחול ליד הארמון וליד המועצה של ממלכות החוף וניפנפה במניפת הורדים האדומה שלה. "אתה שלי!" היא אמרה ודחפה את הנערה שרקדה איתו.
"מה? מה את עושה?" שאלה הנערה.
סבטלנה רקדה עם ארתור שעה שלמה, הם לא התעייפו, סבטלנה לבשה קרינולינה לבנה ופיזרה את שערה. "מעכשיו אתה שלי" אמרה סבטלנה, היא נישקה אותו, נשיקה ארוכה, היא התנשמה בכבדות, היא הזיזה את ראשה והמשיך לנשק אותו, שפתיו של ארתור היו ורדרדות ולחייו היו סמוקות, הוא ניסה להתנגד, הוא לא התכוון להתנשק איתה אבל סבטלנה לא עצרה, היא לא הפסיקה היא נהנתה מזה ואז הם התנתקו.
ארתור התנשם בכבדות ושאל: "מה זה היה?"
"אתה שואל למה? חשבתי שאתה יודע את זה נסיך יקר, דיפדפתי באלבום ממלכות החוף, כמה שעות לפני הנשף והחלטתי שאני רוצה אותך והאמת היא שאתה די נחמד במציאות" אמרה סבטלנה, "בלילה אני כבר עייפה, אבל בערב, בבוקר ובצהריים אני כועסת, עכשיו אני נרגעת כי אני יודעת שאתה איתי, שלי, אני אוכל לתפור לך בגדים ולהכין לך ארוחות ערב אנחנו נקים לנו משפחה חדשה, כל זה אם תישאר בארמון, מה אתה אומר?"
"אני לא יודע, אני צריך לחשוב על זה" אמר ארתור, הוא החליק את שיערו הבלונדיני ואז הוא עלה לבמה ודיבר במיקרופון: "אה… אני מבקש רגע את תשומת לבכם, יש לי הודעה חשובה."
כל הנסיכות והנסיכים שרקדו בנשף עצרו והסתכלו על הנסיך ארתור.
"הנסיכה סבטלנה רוצה להתחתן איתי!" הוא צרח.
חלק מהנסיכות התעלפו וחלק פשוט נדהמו. "כן, ככה, בנשף, אני חושב על איזה דייט פרטי, אז רק רציתי לעדכן אתכם כדי שזה לא ישב לי על המצפון ואחר כך תתחילו לצחוק עליי שאני מאוהב בה אז אני יכול להגיד לכם שאני כבר לא חושב על הדייט הזה, כי אני פשוט לא אהיה שם, בדייט הזה, ועוד דבר אחד, אני מזהיר אתכם זה דבר סוער, היא נישקה אותי."
"אוי ואבוי!" אמרה נסיכה אחת וניפנפה במניפה הצהובה והמקושטת שלה: "זה איום ונורא, נסיכה מתנשקת עם נסיך באמצע הלילה, בנשף הגדול של שמלות הזהב? נו באמת!"
"אני לא מאמינה" אמרה נסיכה אחרת ושמה את ידיה על מותניה.
"אממ" אמרה סבטלנה, "היו לי רגשות סוערים ופשוט נסחפתי…" סבטלנה השפילה את מבטה ויצאה מהארמון בבכי.
היה רעש באולם הנשפים וקולות ופיטפוטים של נסיכות ונסיכים: "אוי ואבוי, אהבה באמצע הלילה, ישר היא באה אליו ומנשקת את הנסיך? היא שיכורה!"
"סבסטיאן, לך אליה" אמרה הנסיכה עם עם המניפה הסגולה עם ציור של נסיכה עם כתר עם יהלום נוצץ, "תעשה את זה בשבילי!"
"בסדר," אמר סבסטיאן, "אני אעשה את זה!"
סבסטיאן יצא מהארמון וראה את סבטלנה יושבת על המדרגות הלבנות ליד חצר המלכות, הוא ישב לידה ושאל אותה מה קרה.
"אתה לא מבין" אמרה סבטלנה, היא הרימה את ראשה, "הנסיך אומר לכל הנסיכים והנסיכות שבאו לנשף שנסיכה התנשקה איתו, בשביל מה? אי אפשר לסמוך עליו!"
"אני מבין" אמר סבסטיאן, "רגע, אז את רוצה לרקוד איתי?"
"אני רוצה לשתות" אמרה סבטלנה, לפתע גל של זיכרון הציף את סבסטיאן, זיכרונות עמוקים, כל כך הרבה דברים, בקבוקים ירוקים של פיראטים, אוצרות, משקאות, ספינות, ראשו הסתחרר מרוב מחשבות.
"מה את רוצה לשתות? תגידי לי ואני אביא לך!" אמר סבסטיאן וחייך.
"את המשקה הצרפתי המלכותי עם התותים והקצפת עם המאפה המיוחד של היער הורוד, מהר! כמה שיותר מהר! אני צמאה!" אמרה סבטלנה.
"המשקה בדרך אלייך!" אמר סבסטיאן, הוא קם והלך למטבח המלכותי כדי להכין לנסיכה סבטלנה את הארוחה המלכותית שלה.
סבטלנה הפסיקה לבכות, היא שיפשפה את עיניה ואז היא טיילה בחצר המלכות, הצרצר צירצר והעטלפים עפו, היה קצת מפחיד. "קר פה!" אמרה סבטלנה ואז היא חיפשה את היומן שלה בין השיחים. "איפה היומן הסודי שלי? נו, איפה הוא?"
סבטלנה המשיכה לחפש ואז היא מצאה את היומן שלה מתחת לשיח ירוק. סבטלנה ישבה על המדרגות הלבנות, פתחה את היומן שלה והתחילה לכתוב: "יומני היקר שלום, היום כעסתי מאוד על המשרתת שלי, הנשף היה משעמם, אבל גם הביכו אותי והנער שאני אוהבת סיפר לי על ספינה קדומה של דוד שלו, חבל שלא הקשבתי לסיפור המרתק הזה, אם רק הייתי מקשיבה… זה היה גן עדן ואני אמרתי לו שאין לי זמן, איזה טיפשה אני, יש לי מלא זמן! הלוואי שהייתי שטה בספינה גדולה. טוב, אבל לא משנה ויומני היקר, אני הולכת לישון, כן, כן, הפעם אני אצליח להתחמק מהנשף הזה, תסמוך עליי, אני אעלה לחדר שלי ואנעל את הדלת. אני צריכה לכתוב מדריך לנסיכות. טוב, נראה מה יהיה מחר, להתראות יומני היקר ולילה טוב."