ברכת המלאכים: אור הנצח לעולם יזרח: פרק הבכורה

אותו יום , היה ערב חתונתה של אביטל. אותה אביטל כשהייתה נערה כשפגשה במלאך גבריאל , עדיין היא חשבה שחלמה. אביטל הייתה כבר בת עשרים ושלוש, וכבר משה היה מי שהיא תתחתן איתו. המלאך גבריאל יצא למשימה חשובה מאוד, משערי גן עדן הוא ירד על למטה. מי חשב שבכלל אביטל והמלאך גבריאל יהיו עתידים להיפגש שוב, הפעם ביום חתונתה?
היא לא חשבה שהיא תיפגש עם המלאך גבריאל. היא בכלל ציפתה ושזה יקרה ביום החתונה שלה. מי חשב שבכלל היא באה מעולם של מלאכים. יצורים שקופים ובלתי נראים. יצורים שלא תמיד נראים לעין . יצורים שנגלים רק אחת לכמה שנים. בני אדם לא באמת האמינו במלאכים. אבל אביטל כן האמינה במלאכים , מיום שבו היא ראתה את המלאך גבריאל שעמד על זגוגית החלון. הפעם הוא יצא למשימה מאוד מאוד חשובה: להחזיר לעולם את האור הנצחי או שמישהו אחר מהשטנים יצליח להעלים אותם. המלאך גבריאל לא ידע כמה זמן המשימה ולאיזו משימה הוא נשלח . שם בגן עדן, הוא היה המלאך הכי טוב מכל המלאכים.
זאת הייתה משימה שהוא לא ידע בכלל כמה זמן הוא יצטרך למלא אותה.
הוא היה חייב לעבור בכמה תחנות מרכזיות בחייה של אביטל. דבר ראשון , הוא ירד במדרגות היישר לחדרה של אביטל. אביטל לא ידעה בכלל שהוא נשלח למשימה מאוד חשובה.
" היי , לידידה שלי מהעולם הזה!" אמר המלאך גבריאל כשהופיע בחדרה במפתיע. אביטל נתקפה בהלה מוחלטת. היא לא ידעה אם לברוח או להישאר.
" מה? אתה?" קראה אביטל בהפתעה. המלאך גבריאל הביט בה כמה רגעים.
" כן , אני. מה את כל כך מתפלאת?" אמר המלאך גבריאל בפליאה. היא לא האמינה שהוא דיבר אליה.
" מה.. אתה.. עושה פה?" אביטל אמרה בהלם. אלה היו המילים היחידות שיצאו מפיה.
" אני באתי כדי לברך אותך . הרי זאת יום החתונה שלך!" אמר המלאך גבריאל בחיוך.
" מי אמר לך שזה יום החתונה שלי?" שאלה אביטל בפליאה. היא לא ידעה מה לומר.
היא עמדה כך כמה רגעים. לא ידעה אם לומר משהו או פשוט שהיא סתם חלמה.