E8
מצטער על האיחור !

דם המטפטף לתוך עצמו – 3

E8 01/12/2016 729 צפיות אין תגובות
מצטער על האיחור !

"רנוב?"

מעליי ראיתי את אמי סילנטום ואת טדי מסתכלים עליי עם חיוך קל על פרצופיהם.

"ידעתי שהוא יתעורר בקרוב הצמיד התחיל לזהור עוד פעם" אמרה אמי ונתנה לטדי מבט.

"לאט לאט קוסטדי, רנוב עדיין צעיר המוח שלו עדיין לא מסוגל לשלוט בקשר"

טדי התעלם והסתכל עליי מחויך מתמיד "גאה בך הצלחת לנקות את עין המלחמה מהנהר"

לאט לאט קמתי והסתכלתי סביב "איפה אנחנו?"

מאג'יסטר פתאום נכנס לדלת "בוקר טוב רנוב, יומיים שינה? ניתן להבין אחרי מה שעשית"

"יומיים?!, תענו לי בבקשה איפה אנחנו?"

"בתוך החומה המפרידה בין הארצות לארץ הנבואה" עונה אמי ברוגע.

"החומה הענקית שהייתה אחרי הנהר ש"ניקיתי" מעין המלחמה?"

"בסדר בתוך החומות אנחנו יכולים לדבר על זה" מתחיל אבי לומר "מלחמת היד, שמעת עליה משהו אי פעם?"

לשנייה חשבתי על המורה שלי להישרדות אשר נלחם במלחמה והוא בן 90 כבר ועניתי "חוץ מהמורה שלי להישרדות שהיה במלחמה והעובדה שהיא קיימת, כלום".

"אז ככה, מלחמת היד היא מלחמה בין השטחי הגוף, הנפש והשליטה לבין ארץ הנבואה, פעם ארץ הנבואה הייתה נקראת בשמם של אנשי השטחים האחרים כארץ הקללה, נכון מה שאתה שמעת כאשר לבשת את הצמיד? זה מה ששמעו כול מי שאינו איש הצבע בארץ הנבואה, החומה שאנחנו נמצאים בה היא סיבת המלחמה בין אנשי הצבע לבין כול שאר העמים, אנשי הצבע לא רצו להיכלא בתוך הארץ שלהם, והתנגדו לחלוטין לחומה בין המדינות, פעם אנשי הצבע היו 25 אחוז מהאנשים בארץ המשולש אך במלחמה מתו 80% מאתנו ונבנתה החומה לבסוף, והיה שלום בין הארצות אך לאחר שכמעט מתו כול האוכלוסייה אשר הייתה סגורה בתוך ארץ הנבואה, אביה של אמך, אשר על שמו שמך, לנוב, אשר היה בעל ידע העולם הצליח ליצור את הצמיד הזה, "צמיד הקללה" הצמיד הזה השתיק את הקולות לאנשי הארצות האחרים מה שנתן לאנשי הצבע לחזור חזרה ללחיות כרגיל אך החומה והנהר תמיד נשארו להזכיר את המלחמה, מה שעשית אתמול היה ניקוי הדם של אנשי הצבע מהנהר בין ארץ השליטה לארץ הנבואה."

היה דממה לזמן מה אחרי הסיפור על המלחמה אך מאג'יסטר שבר את הדממה.

"אנחנו צריכים דחוף עוד בן אדם בעל ידע העולם כמו סבך, סימנים מראים שהנבואה מגיעה"

ובמהרה אמי התחילה לדבר על משהו אחר.
"רנוב!, אתה רוצה לראות את ארץ הצבע?, זה אחד המקומות הכי יפים שתראה בחייך אני מבטיחה לך, אנחנו עומדים לעשות את המסע לבית אבי מהחומה"

מאג'יסטר הסתכל על אמי ונאנח והתקרב לאחד מקירות החומה ידיו זהרו בצבע אדום ויצאו מגופו עוד 4 ידיים נוספות וזהרו גם הם באדום, הוא הניח את ששת ידיו על הקיר ולאט ידיו נהיו אדומות יותר ויותר ואז פג הצבע, ו4 ידיו הנוספות נעלמו.

"טדי בוא תעזור לי אני צריך עזרה"

אבי הלך לעזור למאג'יסטר ומאג'יסטר חזר על אותו תהליך בדיוק אך בקצה שהצבע היה הכי חזק, אבי צייר באוויר בצבע לבן קו ישר, ובעט בו.

"ברוך הבא לארץ הצבע ילדי"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך