השער: פלישה פרק 21: ההתחלה של הסוף

יומיים עברו מאז השיחה של אביעד עם זואי. הוא הקפיד להתאמן בכל רגע שיכל בלעשות קסם בלי הטבעת ונראה שזה יותר קל לו מאשר עם זה. הוא אפילו הצליח לזמן כדור אש כמו זה שהיה בקרב נגד לין בין ולפוגג אותו . כל זה היה אתמול. היום הוא יצא אל מחוץ לבסיס כדי שיהיה לו מרחב פתוח לאימון (בניגוד לחדר שבו השתמש אתמול). הוא היה מצרף את נאבין לאימון איתו אבל החליט שאולי זה לא כדאי בגלל שזואי אמרה שלין בין יכול להיכנס גם לו לראש. הוא התחיל לזמן מפלץ כדי להשתמש בו כמטרה באימונים. תוך כמה שניות עמד מולו ענק עם שני גרזני קרב. הוא התחיל בהתחמקויות מהמכות של הענק תוך כדי שמהירות המכות גוברת כל כמה שניות. אחרי כמה דקות של התחמקויות הוא עבר ללחימה. הוא דקר את הרגליים שלו ואז, כשהענק כרע דקר אותו בכמה מקומות שונים. הענק התעצבן והניף גרזן למהולמה אבל אביעד התחמק ושליח עליו ברק בפרצוף. הענק כשל ואביעד הניף יד לשמיים. מטאור נחת בעוצמה על הענק ושיטח אותו. הענק קם והסתער עליו במתקפה מלמעלה עם שני הגרזנים שלו. אביעד יצר מגן אנרגיה סביבו ולקח את הזמן בספירת הפעמים שבה הענק הטיח את הנשקים שלו במגן. אחרי שהוא ספר 30 הנפות הענק הניף את הגרזנים פעם נוספת וניפץ את המגן. הוא ניצל את ההדף שנוצר כתוצאה מניפוץ המגן ושילח ברק נוסף שפורר את המפלץ לאפר.
'מתקדם די טוב' הוא חשב לעצמו והתישב לנוח.
'אם אני זוכר נכון היום מתרחש ליקוי החמה בארה"ב' הוא פתח את האייפון שלו וכמעט לחץ על האייקון של ynet כאשר האדמה התחילה לרעוד בעוצמה והוא נפל על הישבן.
'הייתי חייב לחשוב על זה' הוא קם, הכניס את האייפון לכיס ופתח בריצה לעבר הבסיס

—כמה דקות לפני רעידת האדמה—-

קניון עזיראלי בתל אביב היה כמו תמיד מלא בבני אדם שישבו לאכול, עשו קניות או סתם פיטפטו. בתוך ההמולה היה גבר בחליפת עסקים עם עניבה אדומה. הוא עלה במעלית מקומה 1- לקומה השלישית ובחן את המוני האנשים שהיו בשלושת הקומות של הקניון וכמעט צחק.'אין להם מושג' הוא חשב לעצמו 'שבקרוב המקום הזה יהפוך לעיי חורבות' הוא יצא לרחבה שבין שלושת המגדלים והביט מעלה אל השמיים. הוא פשט את ידו. בין רגע התגשם בידו קלשון ה"איפרנו" והוא לבש את צורתו האמיתית כלין בין. איש אבטחה שהבחין בו התחיל לפלוט משהו אבל לין בין רק הביט בו והוא פשוט התפוצץ. הפיצוץ שבר את כל הזכוכיות שהיו בקניון ואנשים נבהלו והתחילו לנוס בשעה שהוא הפך את הקלשון והתקדם לכיוון אמצע הרחבה.
"האדמה הזאת שייכת לגיהנום עכשיו!"
הוא נעץ את הקלשון באדמה. שלושה נהרות של לבה התפשטו מהסדקים שיצרו להבי קלשונו. כל נהר התקדם בכיוון אחר והשמיד כל מה שעמד בדרכו. בתוך כמה שניות הם נשפכו משלושת צידי הקניון למטה אל הרחובות והתפשטו עד שנוצרו נהרות של לבה בכבישים. לין בין הוציא את קלשונו וכיוון אותו לעבר השמיים. קרן אור אדומה נורתה לעבר השמיים וצבעה אותם באדום.
"עכשיו זה התחיל" הוא אמר כאשר מנהרות הלבה יצאו שדים עם שריונות, חניתות ומגנים אדומים כדם.
"הפלישה התחילה!" הוא צחק צחוק מטורף והאדמה רעדה

—כמה דקות לאחר רעידת האדמה—-

זואי הרגישה ברעידות של תא כלאה. הייתה לזה רק משמעות אחת והיא לא הייתה טובה מבחינתה. היא קמה ושיפשה את עייניה. בתא הייתה מיטה אחת והיא הייתה נורמלית יחסית למיטה של בית כלא. היא שמעה קולות של אזעקות מלמעלה. הדבר הבא שהיא הרגישה בו זה חתימת אנרגיה רבת עוצמה. מחוץ לתא כלאה התחיל להיפתח פורטל כתום וממנו יצא יצור גדול בעל שריון אדום ומגיני כתפיים ורגליים שחורות עם קרניים שחורות בוהקות, כפפות שריון שחורות עם אבני חן אדומות עיטרו את ידיו ועייניו נראו כאילו מכילות את כל הרוע שבעולם. כנפי העור שלו הטילו צל על התא שלה לגמרי.
"הגיע זמנך, נערתי" הקול שלו היה עמוק ורם.
"להצטרף לצבאות הגיהנום ולהעלות את השער!"
הוא כיוון לעבר זואי את ידו וכדור אור אדום החל לבלוע אותה לגמרי. הוא התענג לקול צרחותיה. מאחוריו הבזיק אור לבן ופורטל נוסף נפתח. נאבין יצא ממנו
"אתה!" הוא זימן חרב והסתער אבל היצור בלם אותו אפילו בלי להעיף בו מבט והפיל אותו על הרצפה. הוא הסתובב אליו.
"מזהה אותי?" הוא שאל והתכופף לעברו.
"הייתה יכול לחסל אותי לפני שנתיים אבל לא עשית את זה. למה?" נאבין שאל אותו
"אתה חושב שלא ידעתי שזואי תנסה לעכב את תוכניתי על ידי גיוס מישהו חדש למסדר?" הוא השיב.
"האחד הזה אולי חזק יותר מהאחרים אבל הוא לא יוכל לעמוד מול כוחו של הגנרל הראשון!"
"אולי לא שמת לב אבל האחד הזה שבר את הטבעת שלו. אתה לא יכול לשלוט בו כמו שאתה שולט בכל המסדר". נאבין השיב."נכשלת"
"אתה באמת חושב שנכשלתי?" הוא אמר. "אם ככה אתה תגרום לתוכנית להצליח" ואז אמר לנאבין את המשפט הבא:
"גם זמנך הגיע". עוד כדור אדום החל לעטוף את נאבין.
"אתה תערוך לאחד הזה היכרות עם כוחו של הגנרל הראשון" הגנרל האזין לצרחותיו של נאבין בשעה שהוא הפך לשד. הוא הפנה את מבטו לזואי.
הכדור התפוגג. במקום זואי עמדה שדה שנראתה כמו הגרסה הנשית של הגנרל: אותו שריון ואותם עיינים רק שלה הייתה עין שלישית.
"את באה איתי לתל אביב". הוא עבר דרך הפורטל והיא עברה מיד אחריו.
כשהפורטל נסגר כדור האור שעטף את נאבין התפוגג. השד שעמד שם היה נראה כמו אביר שחור מימי הביינים עם כנפיים שחורות של מלאך וחרב כבדה שבערה באש שחורה בידו השמאלית.
"המלאך השחור מציית לפקודתך" הוא אמר ואז הוסיף: "קיסר"