השער 1: פלישה פרק 24: צה"ל נגד צבאות הגיהנום חלק 2

צבי 4000 19/03/2018 712 צפיות 2 תגובות

כדורי האש וחזיזי הברקים חיסלו במכה אחת את כל השדים המעופפים שנשלחו לתקוף אותם. החיילים של יחידת שר"ף ירו צרור של כדורים עם חומר הפלנקס לעבר השדים וחיסלו כחמישה מהם. השדים לא נותרו חייבים. חלקם צוידו במטות קסם עם כדור בצבע כתום וסמלו של הגיהנום, כוכב אדום בוער, טבוע עליו. השדים כיוונו את המטות לעבר החיילים וירו כדורי אש.
"קל מידי" נאבין העלה מגן של אנרגיה לבנה שבלמה את כדורי האש ואז השיב במתקפה משלו של כדורי אש
פתאום הוא הבחין במשהו מזווית העין. כתם מטושטש בצבע כחול העיף אותו לאחור. לוחם כחול עור הופיע. הוא נשא בידו חנית ונראה כמו אל הודי."תרשו לי להציג את עצמי, אני הוא אוריוס או הלוחם כחול העור אם תרצו".
"אני זוכר אותך טוב מידי" נאבין אמר. הוא וזואי נתקלו בו פעם אחת. ממה שהוא ידע וקרא בספריה שבפרמידה של המסדר הלבן אוריוס היה ידוע בשיטות ההריגה שלו.
"אכן מר נאבין" אוריוס הלם בחניתו באדמה.
"ואם זכור לי נכון כמעט הרגתי אותך ואת זואי אם היא לא הייתה משתנה לישות הסגולה המעצבנת הזאת שלה"
החיילים כיוונו עליו רובים אבל נראה שלו לא אכפת. השדים עצרו. 'כנראה מחכים לפקודתו או משהו' נאבין ניחש.
"בכל מקרה, הייתי ממליץ לך להיכנע" הוא התכוון להסתער אך אוריוס הקדים אותו. כחול העור הניף את חניתו והסתער ישירות לעברו. נאבין חסם אותו והדף. הוא זינק הצידה וכמה יריות מצד החיילים פגעו באוריוס. כמו שנאבין ניחש הוא צרח מכאבים כתוצאה מה"פלנקס".
"המצאה חדשה אני מבין" אוריוס רטן.
"השתנה הרבה מאז שהייתה פה פעם אחרונה" אמר נאבין.
"זה לא משנה, הקיסר כבר מחזיק בזואי וברגע שהשער יעלה ארץ ישראל תהיה שלנו" אוריוס הסתער.
"והנה עוד דבר חדש" נאבין נעלם בהבזק אור ואוריוס ראה כדור אש שועט לעברו. הוא ניסה להתחמק אך נתקל במשהו זהוב שלא היה מוכר לו.
"תמסור ד"ש לקיסר בשמי" אביעד סגר עליו עם שדה כוח זהוב
"זאת אומרת אם תראה אותו שוב" כדור האש פגע בו והוא נעלם בלהבות. נאבין הופיע ליד אביעד."תזמון יפה" הוא אמר.
"אל תחשבו שזה יהיה קל" משב רוח העיף את הלהבות וחשפו את אוריוס.
"אני רק מתחמם" הילה כחולה הופיעה סביבו והוא סובב את חניתו
אביעד נאנח. הוא זימן זוג חרבות."תתקדם עם החיילים לכיוון עזריאלי. אני אטפל בו"
"אתה באמת חושב שתוכל לבדך לעמוד מולי? אוריוס צחק אבל אז השתתק למראה ההילה המוזהבת שעלתה מהשריון המוזהב של אביעד.
"נראה אם תאמר כך לאחר הקרב" אביעד אמר. נאבין והחיילים החלו להתקדם לעבר עזריאלי ואילו אביעד הסתער לעבר אוריוס

המצב נשאר כמו שהוא בקרב על הגשר בין תל אביב לבורסה. אף צד לא התקדם קדימה. טנקים המשיכו לירות לעבר צבאות הגיהנום וחיסלו שדים רבים. צבאות הגיהנום הגיבו בירי של כדורי אש וחומצה.
"חבל שאחי לא כאן, היה נחמד אם היה לנו קוסם חזק בצד שלנו".
ויקטור העלה מגן אנרגיה שחסם את רוב המתקפות שלהם.
"יכול להיות שאתה צודק" אמר מר אריה. שניהם היו בחזית. אריה חימש את עצמו ברובה מסוג אם 16 עם חומר הפלנקס ו-ויקטור שילח בשדים כדורי אש ובלם התקפות שלהם.
"אבל גם טכנולוגיה של היום יכולה לעשות את העבודה" מר אריה אמר ברגע ששלושה מטוסי אף 35 עברו מעליהם והפכו את רוב השדים שהיו על הגשר לאפר. טנקים ירו פגזים שפוצצו גם הם שדים אך ככל שיותר שדים נפלו ככה הופיעו שדים חזקים יותר. אחד שנראה כמו חרק ענקי חטף חייל וקיצץ אותו לחמישה חלקים. אחד אחר שנראה כמו נחש בלע בבת אחת חמישה חיילים והפך טנק אחד לפני שטנק אחר הכניס לו פגז בראש. פתאום ויקטור עף אחורה מכדור אנרגיה שזימן אחד השדים. מר אריה ראה שלשד הזה יש מטה קסם.
"שד מכשף אה?" הוא אמר.
"נסה את זה" הוא זרק את הרובה ושלף זוג סכינים. השד ירה עליו כדור אנרגיה אבל מר אריה התחמק ונעץ סכין אחת ברגלו השמאלית של השד. השד איבד שיווי משקל ומר אריה נעץ את הסכין השנייה בראשו.
"תחזור לגיהנום" הוא הוציא את הסכינים וגופת השד קרסה על הרצפה.
"יופי של עבודה" אמר ויקטור, שקם כאילו דבר לא קרה. מר אריה הרים את המטה של השד ובחן אותו."יש כישוף שאפשר לעשות עם שני מטות?" הוא שאל וזרק לויקטור את המטה
"חשבתי שלעולם לא תשאל" ויקטור נעץ את שני המטות בקרקע ומעגל קסם לבן הקיף אותו. מעליו הופיעו עשרה חניתות עשויות מאור ונורו לעבר השדים. תוך שניות לא נותרו שדים על הגשר.
"זה טיפל בשדים שעל הקרקע אבל מה בקשר לאלה שבאוויר?" שאל מר אריה. מעליהם היו עשרות שדים לפחות. ויקטור זימן עוד עשרה חניתות.
"לא בעיה" הוא התכוון לירות אותם כאשר לפתע קרן אור לבנה נורתה מהשמיים וטיגנה את כל השדים המעופפים.
"אל תסתכל עליי. אני לא עשיתי את זה" אמר ויקטור."לא צריך לדאוג" פורטל לבן נפתח לידם ואיש בגלימה לבנה הופיע.
"הרבה זמן לא ראיתי אותך אחי" אמר ויקטור
"אכן" הזקן אמר
"עכשיו בואו נסיים את מה שהתחלנו" הזקן צעד קדימה וסובב את המטה שלו אבל אז רעד עבר באדמה. קרן האור שבמגדלי עזריאלי התחזקה.
"לא טוב" אמר ויקטור ונפל על הרצפה.
"לגמרי" מר אריה אמר."זה אומר שהשער החל לעלות?"
"אכן" אמר הזקן."הגרוע מכול לפנינו"….

על הרחבה במגדלי עזריאלי זואי השדה עמדה במרכז מעגל קסם אדום בוער. הקיסר צפה בה.
הוא הרגיש היטב ברעד שעבר באדמה כאשר זואי השלימה את השלב הראשון של עליית השער
הוא חייך."ברגע שהשער יעלה במלואו הארץ שלנו" הוא הסתובב ושלח כדורי אש לעבר טייסת של מטוסי אף 16. כדור האש שרף את כל הטייסת. הוא צחק ואז הבחין בהבזק אור זהוב משמאלו."מעניין" הוא אמר לאחר שהבזק האור התחזק."עושה רושם שהמעטתי בערכו של הבחור החדש במסדר" הוא זימן חרב ענקית שחורה."אבל עכשיו הוא גמור". הוא ריחף לעבר מקור האור.

אביעד גמר את אוריוס בחצי דקה. הוא חסם אותו במתקפה הראשונה ואז הבזיק מאחוריו וזיכה אותו בחתך רחב בגב. אוריוס כשל ואז הסתער שוב אבל פיספס אותו במילימטר.
"איטי מידי" אביעד העיף אותו לתוך חלון ראווה של חנות ואז זימן כדור אנרגיה זהוב ושילח אותו על אוריוס. הכדור הזהוב פגע בו והאיר את כל הרחוב.
"קל מידי" אביעד אמר לאחר שווידא שאוריוס לא שרד. הוא פנה להמשיך לעבר עזריאלי ואז הרגיש בחתימת אנרגיה רבת עוצמה. הוא קפץ לאחור בדיוק כאשר משהו גדול ושחור נחת במקום שבו עמד לפני כמה שניות והעיף אותו כמה מטרים. הוא הרים מבט וראה שד בגובה 2 מטר עם שריון שחור משובץ אבני חן אדומות וחרב שחורה ענקית."ומי אתה?" אביעד שאל.
השד כיוון לעברו את החרב."אתה יכול לקרוא לי אובורקיוס, הגנרל הראשון, משרתו של "העין השחורה" והקיסר של צבאות הגיהנום".
"המון תארים" אביעד שרק
"זואי ונאבין הזכירו אותך" .
"אז הם גם אמרו לך שאין לך שום סיכוי מולי" הקיסר סובב את החרב.
"אם באת לטפל בי זה אומר שנאבין והיחידה חופשיים לעצור את עליית השער"
"הו לא. אל תחשוב שעשיתי את זה קל מידי. זואי תטפל בהם." הוא נעץ את החרב באדמה
"באשר אליך, אני אהרוג אותך אישית"
"נסה אותי" ההילה שעלתה מהשריון של אביעד גברה והעננים עצמם התפזרו כאשר הלהבים של שניהם התנגשו בפעם הראשונה


תגובות (2)

"השדים לא נותרו חייבים."
– אולי הכוונה "בחיים"?

"וסמל של הגיהינום עליו…"
– תתאר! איך הוא נראה?

"מאז שהייתה פה בפעם האחרונה…"
– היית

"כמו נחש בעל בבת אחת…"
– בלע בבת אחת

"קרן האור שמגדלי עזריאלי התחזקה."
– מה?

"וראה שד בגובה 2 מטר…"
– תשמע, לא חוק כתוב, אבל נהוג לא להשתמש בספרות, אלא במילים עצמן ("גובה שני מטר"). במספרים דווקא משתמשים לרוב כשרוצים להתייחס למספר עצמו, או לשם של יחידה ("חדר 104", "חטיבה 7" וכו')

אוקיי לג'יט צחקתי מ-"המון תארים". יפה.

"אם באתה…"
– באת

פרק נחמד! חשבתי שהיה מעניין לראות איך ויקטור ואריה נלחמים בלי כל הקסם והטריקים. מגניב למדיי. בנוסף גם אהבתי את המפגש בין שר צבאות הגיהינום לאביעד, אחלה שורות.

20/03/2018 00:56

    טוב., טעות שלי. לפעמים אות אחת או שניים יוצאים לא במקום ואני שם לב לזה מאוחר יותר

    תיקנתי

    20/03/2018 09:00
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך