השער 1: פלישה פרק 5

צבי 4000 15/12/2016 875 צפיות 2 תגובות

(אביעד) יום למחרת האוטובוס של בית הספר נסע לכיוון דרום בחזרה לבית ספר שלנו שנמצא בפתח תקווה. אני רק ישבתי במושב שלי ליד עומר וחשבתי על החיזיון שראיתי. השריון של השד הסיני הזכיר לי משהו ממשחק ששחיקתי פעם אז החלטתי לשאול את עומר אם הוא מכיר דמות שהיא שד שיש לה שריון סיני."אין אף אחד כזה שאני מכיר עם שריון סיני" אמר עומר."ברצינות? מה עם "דום" החדש?. זה נראה משחק שאפשר למצוא בו אחד מתאים" אמרתי."טוב. אני לא חושב אבל אני מכיר משחק שיכול להיות שתמצא בו תשובה" הוא פתח את המחשב הנייד שלו ונכנס לאיטרנט. אני העפתי מבט בחלון. רכבת קומתיים חלפה במהירות על פני האוטובוס. כשהקרון האחרון עבר היה נדמה לי שראיתי פנים מצולקות בתוך אחד הקרונות אבל החלטתי שזה לא אמיתי."הנה" עומר אמר והראה לי לוגו של משחק. "שרשאות הגיהנום" אמרתי."אני מכיר את המשחק הזה"."זה משחק קצת חדש. פיתחה אותו חברת "פנטום" אמר עומר."הנה. תסתכל" הוא לחץ על כפתור מתחת ללוגו שהיה כתוב עליו "מפלצות ושדים"."פה יש רשימה של כל מפלץ ושד שניתן למצוא במשחק". הסתכלתי על רשימה ארוכה מאוד של דמויות מתוך המשחק. הבחנתי באחד שהזכיר לי את טרקס. לחצתי עליו וזה הראה לי דמות גדולה שתאמה בדיוק את התיאור של השד: שריון אדום מאיים, קסדה עם קרניים, חרב גדולה ובוערת ומגן שנראה מפחיד כמו תמונה של גופה שהתעללו בה קשות. החלק המוזר היה אחד המהלכים שלו במשחק. 'זימון שדים' חשבתי לעצמי.'בדיוק כמו שטרקס עשה בקרב'. פתאום האוטובוס נעצר בפתאומיות חזקה. כשהצצתי מהמושב ראיתי שני משטרות חוסמות את המשך הכביש. מאחוריהם כמה מכוניות נראו כאילו משהו גדול ובוער עבר וחצה אותם לשניים. הנהג יצא מהאוטובוס והתקדם לעבר שוטר שעמד בסמוך לאחד המשטרות. הם דיברו במשך כמה דקות ואז הנהג חזר ועשה פרסה."נצטרך לנסוע בדרך אחרת. זו חסומה כרגע" אמר הנהג."כאילו שאי אפשר לראות" אמר עומר והכניס את המחשב לתיק. כעבור חצי שעה האוטובוס כבר נכנס לשכונת הדר גנים."מישהו יורד כאן?" שאל אחד המורים. הרמתי יד."נתראה מחר" אמרתי לעומר וירדתי מהאוטובוס. חוץ ממני ירדו עוד ארבעה תלמידים. האוטובוס כמעט סגר את הדלתות כאשר מישהו צעק לנהג לעצור. הדלתות נפתחו וזואי ירדה."אם אני זוכר נכון את לא גרה כאן" אמרתי לה."אל תדאג לעניין הזה. אני כבר אסתדר" זואי אמרה."חוץ מזה אני צריכה לדבר איתך על משהו"."זה קשור לעניין הפלישה?" שאלתי בלחש כדי שאף אחד לא ישמע ."אני אראה לך כשנגיע לבית שלך". היא אמרה."מזל שגם ככה ההורים שלי לא בבית. הם ישתגעו מזה" אמרתי.
"יופי". היא אמרה."אז איפה הבית שלך?"."לא רחוק מכאן" אמרתי."בואי אחרי"


תגובות (2)

אביעד יקירי,
כוותיק באתר, אני מצפה ממך לצורת כתיבה שמכבדת את הקוראים. כוונתי קודם כל לעימוד נכון:
חלוקה לפסקאות, שורה רווח בין פסקאות, תחילת ציטוט בתחילת שורה… דברים שאינם זרים לך כקורא ותיק.

עברית:
"לבית [ה]ספר שלנו" – בבי"ת רפויה. שגיאות של כיתה ג' ממש לא מתאימות לך.
"אין אף אחד [כזה] שאני מכיר" או לחלופין "אף (אחד)[שד] שאני מכיר".
"זה נראה [כמו] משחק" – מושא עקיף חייב יחס, בניגוד למושא ישיר.
"שתמצא (שם)[בו] תשובה" – במשחק עצמו, לא במקום שבו משחקים.
"שרש[ר]אות הגהינום" – כנראה טעות הקלדה, לא תזיק הגהה טרם העלאת הסיפור.
"הנה (ת)[ה]סתכל" – 'הבט' 'ראה', בלשון צווי. 'תסתכל' היא מילה בלשון עתיד.
"רשימה (גדולה)[ארוכה] מאוד" – 'גדולה' היא תאור פיזי או מטאפיזי בלבד.
"מתוך המ(ד)[ש]חק" – שוב הגהה.
"הבחנתי באח[ת] שהזכיר[ה] לי" – דמות! (בלשון נקבה) לא שד (זכר).
"(פתאום) האוטובוס נעצר בפתאומיות (חזקה)" – 'פתאום' מופיעה כמושא עקיף, ולכן תאור הזמן מיותר. 'חזקה' לא שייכת ל-'פתאומיות'.
"שני רכבי משטרה" – 'משטרות' (אגב בלשון נקבה) מתאר צורות שיטור שונות. למשל משטרה כחולה (פלילים), משטרת גבולות, משטרת הגירה, משטרת תנועה…
"וחצה אות[ן](ם) לשניים" – את המכוניות, בלשון נקבה.
"שעמד בסמוך[.]" – המשך המשפט שגוי, ולא מוסיף מידע. עדיף לוותר.
"כעבור [כ]חצי שעה[,] האוטבוס נכנס (כבר) לשכונה".
"(אני) אראה לך" – 'אראה' כוללת בתוכה את 'אני'. במקרה שבו הדובר מדגיש את נושא המשפט – 'אני' – ניתן לשלבו בנוסף. כאן זה לא המקרה.

הפיסוק סביר, אם כי יש פה ושם פספוסים. לאחר תיקון העימוד והעברית, אוכל להתייחס לכך ביתר רצינות.

למרות האזכור של 'דום', זה מרגיש לי יותר 'מורטל קומבט'.
הסיפור זורם וסוחף. הנטיה שלך לקטוע את העלילה רגע לפני משהו – בהחלט יוצרת עניין.

מצפה להמשך בכליון עיניים. ולשיפורים!

תנו לחיות!! חיות.

15/12/2016 23:07

    תןדה רבה
    אנסה לשפר בפרק הבא
    את יכולה לתת בונה לסיפור השני שלי(עלייתו של האסור)

    16/12/2016 08:50
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך