חנות הספרים הישנה-אגדות לנדרי:פרק ראשון.

אנונימית1403 27/05/2015 530 צפיות 2 תגובות

פרק ראשון:
אנג´י בת השש עשרה דילגה כשחיוך על פניה לעבר חנות הספרים,המקום שנהגה להגיע אליו כמעט כל יום באותה השעה,ארבע אחר הצהריים…
עוברי אורח הביטו בה.הם בטח חושבים לעצמם כרגע:״מי זו הפריקית הזו שמדלגת כך באמצע רחוב מכובד בלונדון?!״ אך זה לא הטריד אותה אפילו לדקה.
היא תהתה אם הגיע משלוח חדש של ספרים לחנות,למרות שדבר כזה לא קורה בדרך כלל…החנות מאוד ישנה ולא פופולרית בקרב אנשים אז בדרך כלל לא שולחים אליה ספרים חדשים.אך אנג´י אהבה את המקום ההוא כך,רק היא והספרים…
וכמובן שהיה גם את קית… קית הוא האדם היחיד שנוכח בחנות חוץ ממנה.הוא נער בגילה,המוכר היחיד בחנות זו. הוא סיפר לה שהוא עובד שם בכדי לחסוך כסף לספר חדש שהוא רוצה לקנות.היא ממש רצתה להיות כמוהו… לחסוך כסף ולא שיקנו לך מה שתרצה בנקיפת אצבע קטנה. היא מעולם לא סיפרה לקית את קורות חייה,שאביה הוא מנכ״ל של חברת מכשירי אלקטרוניקה גדולה בלונדון,ולא בער בה שום רצון לספר.
קית היה החבר האמיתי היחיד שלה,היא לומדת בבית ספר שחצני ששם כולם מתחנפים אליה ועוטים מסכות חברות מזויפות.הוא היחיד שהעריך אותה כמו שהיא,אנג´י… הילדה בעלת המשקפיים השחורות מפלסטיק,בעלת השיער החום המתולתל.ולא אנג´י המרכיבה עדשות מגע ומחליקה את שיערה פעם ביום לפי בקשת אימה… הוא הכיר וחיבב אותה בתור אנג´י הילדה הממוצעת ולא אנג´י בתו של אלכסנדר ג´ונסון המנכ״ל המהולל…
היא הגיעה למחוז חפצה,מעל החנות התנוסס השלט ״חנות הספרים של לונדון״,השלט כבר העלה אבק שבכל יום שהגיעה לחנות היה קשה לה יותר לקרוא את הכתוב.
היא פתחה את הדלת שחרקה בקול רם ונכנסה פנימה,היא הופתעה לראות את קית מחייך חיוך גדול שגרם לעיניו הירוקות לנצנץ כשארגז מלא ספרים נח על ידו.
״אנג´י את לא מאמינה!״ אמר ונימת קולו דמתה לילד שהגיע למפעל ממתקים.
-״מה?״ שאלה אותו בציפייה ופזלה לכיוון קופסאת הספרים.
הוא הוציא את אחד מהספרים והציב אותו מול פניה,היא ראתה ספר מעופש בעל כריכה כחולה.
היא צמצמה את עיניה בכדי לראות את הכתוב.
״אגדות לנדרי…״ מלמלה את שמו של הספר הנכתב בצבע שחור ״כרך אחד…״. שמו של הספר לא עורר בה דבר…
״לא שמעתי על הספר הזה מעולם.״ אמרה בכנות לקית.ככל הנראה עכשיו קית יחשוב שהיא משוגעת,הרי הוא מכיר כמעט כל ספר היצא לאור מאז 1950,אך במקום זה הוא הנהן בהסכמה.
״זה בגלל שאנו הראשונים שיקראו אותו מאז שנות השלושים!״ אמר בהתרגשות,עכשיו היא הבינה למה הוא התרגש כל כך,אך עדיין משהו בסיפור הזה היה נראה לה די מסריח…
״אז איך מצאת את הספרים האלו לפתע אם הם משנות השלושים?״ שאלה אותו.
-״זה קטע מוזר…״ אמר קית וגירד את ראשו והיא דחקה בו להמשיך במבטה המסוקרן.
״באתי לעבודה,והם פשוט היו שם…נחים להם בנחת בקופסא.״ אמר,עכשיו זה נהיה באמת מוזר…
״איך אתה יודע שהם משנות השלושים?״ המשיכה לשאול.
״טוב הסקתי את זה לפי סוג הכריכה והדפוס שעל הכריכה״ אמר וחייך,קית באמת היה חכם מאוד במצבים מסויימים…
״קראת אותם?״ שאלה אותו,היה חשבה שלקית ככל הנראה מאסו השאלות שלה
-״חיכיתי לך,רציתי שנקרא אותם ביחד…״ אמר וחייך היא חייכה גם כן והייתה די בטוחה שהיא גם הסמיקה מעט.היא לא אהבה את קית!,פשוט הוא נחמד זה הכל…
היא התיישבה לצידו כששערה מתכסה באבק גם כן,והתמלאה סקרנות כשפתח את הספר,היא הופתעה לראות שלפני הדף הראשון היה כתוב משהו בצבע אדום שדמה לדם.
״אגדות לנדרי הם אמיתיות!,היזהרו פן הן יגיעו אליכם!,אין מוצא לאחר קריאת העמוד הראשון!״


תגובות (2)

הסיפור נראה מאוד נחמד, אבל יש לי כמה הערות. למען האמת, כולן קשורות לסימני הפיסוק. כל השאר בסדר גמור.
דבר ראשון, את צריכה לעשות רווח אחרי סימן פיסוק (לדוגמא: פילים כחולים, פילים ירוקים. ולא פילים כחולים,פילים ירוקים).
דבר שני, את לא צריכה לכתוב פסיק אחרי סימן קריאה או סימן שאלה. שניהם סימני פיסוק בכוחות עצמם והם לא זקוקים לפסיק או נקודה שיבואו אחריהם.
דבר שלישי, והוא יותר דעה שלי מאשר טעות, זה שאת כותבת יותר מדי פעמים שלוש נקודות. נקודה אחת זה מספיק ברוב הפעמים (כמובן שאת לא צריכה להפסיק לכתוב שלוש נקודות מעכשיו. פשוט לא כל כל הרבה).
בכל מקרה, אני אשתדל לעקוב.

28/05/2015 11:55

נחמד, סיומת בסגנון עלילות ספיידרוויק, אני אוהבת
אשמח להמשך :)

28/05/2015 19:34
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך