יצורים- פרק 10: המוזיאון של ארטמיס

פרק 10
המוזיאון של ארטמיס

"רגע, איפה אליסון?" שאל ג'ונתן.
"אני חושב שהיא עם סביאר…" אמר ספלון סקי.
"איך שכחנו אותה…"
"מה? אתה יודע איפה היא?……"

לפתע ג'ונתן וחבורת היצורים שמעו צעדים, הולכים וגוברים. "מכשפות…" מילמלה ג'רה, היא השתעלה ומיששה את החול הצהוב של המערה. "אין לי אוויר!"
"תנשמי ותחשבי על ארטמיס אולי זה יעזור לך…" אמר ג'ונתן.
אבל ג'רה המשיכה להשתעל, לפתע היא התגלגלה ונפלה. "ג'רה!" צעקה רומי, היא דרכה את הקשת שלה לכיוון הבד השחור שהיה בפתח המערה.
"מה את עושה?!" שאל ג'ונתן, הוא לקח את החץ והקשת והצמיד אותם לגופו של ספלון סקי, "שמור עליהם…."
"מה אתה עושה?!" שאלה רומי.
"אני עושה מה שחכמים עשו… מה שגיבורים אמיצים שיצאו להרפתקאות נועזות ומסעות עשו… מסורת…" אמר ג'ונתן.
"יש במוזיאון הזה גם מידע על המסורת?" שאלה רומי והשתעלה.
"כנראה שנשאר לי קצת מידע מלפני שאיבדתי את הזיכרון…" אמר ג'ונתן, הוא גירד בראשו וראה צוק, "אל תתקרבו לכאן, ממש עוד סנטימטרים ספורים, יש צוק עם…. בוץ וחול חם… ג'רה נפלנ מהצוק הזה.
"כן, אבל מה עם מסורת החרבות וכלי הנשק?" שאלה רומי ונעצה מבט בוחן בעיניו הכהות של ג'ונתן.
"אני אסביר לך אחר כך," אמר ג'ונתן, "למישהו יש חבל?"
"לי יש!" אמר ספלון סקי, הוא הוציא מהתיק שלו חבל ונתן אותו לג'ונתן, בזמן הזה רומי זינקה, חטפה מספלון את החץ והקשת ואז היא כמעט נפלה לבוץ, היא החליקה על החול וצרחה, ג'ונתן אחז בזרועה. "מה את עושה?" שאל ספלון.
"רומי, תחזיקי מעמד!" צרח ג'ונתן, הוא משך את רומי, אבל היא החליקה וראתה בד שחור.
"אלו מכשפות, תתרחקי משם!" צרח ג'ונתן, הוא נפל עם רומי מהצוק ונפל לבוץ הדביק, הוא שחה אל רומי, היא כמעט נפלה לתוך צינור אפור ונסחפה עם הזרם…
"רומי!" צרח ג'ונתן ואחז בידה של רומי, בידו השנייה הוא אחז בג'ונתן, הוא ניסה לטפס על האבנים, אבל הוא לא הצליח. "אני צריך עזרה!"
"מה?!" אמר ספלון סקי, "איך אני אוציא אתכם מהבור?!"
"תקפוץ! תעזור לי!" צרח ג'ונתן.
לפתע, מכשפה משכה את ספלון סקי לחדר נסתר ולפינה נסתרת במערה. "לא!" הוא צרח.
"ספלון סקי… אנחנו צריכים לעזור לו!" צרח ג'ונתן, "רגע, אתן יכולות כבר ללכת?"
"כן… אבל איך נצא מכאן?" שאלה רומי.
"כן…" אמרה ג'רה וחייכה אל ג'ונתן.
"ג'רה?" שאל ג'ונתן.
"מה?" שאלה ג'רה.
"את אוהבת לשיר?" שאל ג'ונתן.
"כן" אמרה ג'רה וחייכה.
"נו!" צרח ספלון סקי.
לפתע, אליסון, קאנופי וסביאר הופיעו ומשכו את ספלון סקי. "הצילני מידי המכשפה!"
"מכשפה אכזרית, עזבי אותו!" צרחה אליסון, לפתע המכשפה נעלמה.
"ג'ונתן, ג'רה ורומי, כדי להוציא אתכם מהמערה הזאת אני אשתמש בלחש הקסמים הידוע 'פסונגי רייקינג', השאלה היא אם אתם מסכימים?…"
"כן!"
"פסונגי רייקינג, מלך המערות. הוצא את היצורים מבריכת הבוץ הזאת!"
לפתע, ג'ונתן, ג'רה ורומי הופיע ליד קאנופי, אליסון וסביאר.
"תכירו" אמרה אליסון, "סביאר וקאנופי."
"מזל שלא הלכתי לבג'יקון ביחד עם ה… פושע הזה…"
"אנחנו לא מדברים על זה יותר…" אמרה אליסון.
"אה…. סליחה" אמר סביאר.
"זהו, בואו נצא סוף- סוף מהמוזיאון של ארטמיס, רגע אחד, איפה היא?"
"בטעות…. אנחנו הרגנו את אמא שלה, פוסטה רייש" אמרה ג'רה בקול דקיק.
"אתם הרגתם את פוסטה רייש?!" צרחה אליסון.
"כן… ג'ונתן רצה לנקום בה…." אמרה ג'רה.
"רגע, איפה הכנפיים שלך… רק עכשיו שמתי לב לזה…" אמר ג'ונתן.
"הכנפיים שלי מאחורי גבי, אני לא משתמשת בהן הרבה, אני נראית בת אדם וכשאני רוצה להפוך לפיה ולהשתמש בקסמים… אני מתכווצת ופשוט עפה…"
"את חמודה, את יודעת את זה?" שאל ג'ונתן.
"אתה חמוד וכל כך מתוק…" אמרה ג'רה.
"אני רוצה להגיד לך משהו, אבל אני לא יודע איך להגיד את זה…"
"נו, תגיד, אני מקשיבה…" אמרה ג'רה.
"עכשיו כשאני מסתכל על העבר של ארטמיס, אני רואה איזה עבר זה, בוצי ודביק, זה הסיפור שלה…"
"נו, זה מה שרצית להגיד?"
"לא!"
"נו, אז מה רצית להגיד לי?"
"ש… אני אוהב אותך!" אמר ג'ונתן וחייך.