יצורים- פרק 7: ויליאם ב’

"מה קורה קפטן?" שאל ויליאם, הוא נשען על מקל ההליכה שלו ושמע את הגלים של הים.
"הכל בסדר, אנחנו נפגשים מחר, במסע?…" שאל קפטן פולי והוריד את כובעו.
"כן" אמר ויליאם, "אני צריך להחליף כמה מילים עם סביאר…."

…………….
"סביאר…. אתה יודע שהשודדים לא קופצים, לא מתרוצצים…"
"נכון" אמר סביאר בסיפוק, "השגתי את המטרה שלי…."
"איזו מטרה?" שאל הנסיך ויליאם בסקרנות ונעץ בסביאר מבט בוחן.
"אתה… הנסיך ויליאם שהיה יוצא להרפתקאות בספינות, מתלווה לפיראטים, כל פעם היית מתלווה אליהם להרפתקה נועזת חדשה, אחזת בחרב שלך בגאווה וצעדת בראש, אתה יודע גם לענות לי על כמה שאלות… אני זקוק לתשובות כדי להמשיך במסע שלי ולהצליח בו."
"מה? איזה מסע? על איזה מסע אתה מדבר?!"
"היו לי כבר מספיק סיבוכים, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות, איפה ג'ונתן?…"
"אין לי שמץ של מושג מי זה האיש הזה ומה אתה רוצה ממני, אני לא מבין את השאלות שלך וכל מה ששמעת עליי הוא כנראה לא נכון, אני לא הייתי קפטן, הייתי פיראט עלוב ורגזן, גאוותן, ימים נוראים, ימים שאני מעדיף לשכוח, אני כבר לא אותו אחד. לך לאיש אחר ותחפש את התשובות שלך. פעם הייתי קפטן אכזרי, אבל הייתי גם ביישן ומוג לב. הרשע שלי היה הפחד שלי, שכולם יפחדו ממני, שכולם ירעדו, יפחדו ושאני אשמע את ליבם האדמדם פועם בחוזקה. אני מעדיף לשכוח את הימים האלו ולא לחזור אליהם, הייתי בן שתים עשרה, צעיר, אבל הייתי קפטן אכזרי, רשע, תוקפני, הייתה לי רוח של מלחמה, היה לי שיער חום- פרוע, שיניי היו ירוקות, זאת הייתה הפעם הראשונה שהכירו לי את עולם הפיראטים, אלה ששודדי הים קוראים לו 'עולם קסום' אתה בטח שואל איך אני מתלווה למסע שלהם? זה כי הם מכריחים אותי, אני לא רוצה את זה, אבל אני נהנה מהים והפיראטים נראים לי נחמדים יותר, עכשיו, בתקופה הזאת. אבל התקופה הזאת היא תקופה קשה שאנשים מציקים לאנשים אחרים ומחפשים תשובות לשאלות. אם אתה רוצה שיענו לך על שאלות תלך לאנשים שבראשם לא מתרוצצות מחשבות ושהם לא עסוקים, הם רגועים.."
"אני יודע שאתה יודע לענות לי על השאלות האלה, אתה פשוט לא רוצה!" צרח סביאר.
"אל תצרח על נסיך יפה" אמר ויליאם בעודו מכניס כמה דברים לתיק הכחול שלו, "משפט חכם שאמר לי אבי."
"אתה עדיין, גאוותן, רשע ואכזרי, הפנים שלך מצומקות ומגעילות, ידיך מכוסות בדם מלחמה, אתה עדיין גאוותן, אתה אותו הילד הקטן שהיית פעם, כשהיית בן שתים- עשרה. ואתה יודע לענות על השאלות שלי, אז עכשיו תענה לי!"
ויליאם הניד בראשו לשלילה, הוא שם את התיק שלו על גבו, דמעה אחת זלגה על לחיו של סביאר, "הוא כל כך חכם, אבל מבפנים, הוא גם רשע ואכזרי, הוא לא מתנהג בכבוד לאחרים, אבל גם אני…. אבל אני- איש זאב, אני למדתי את זה, לאנשי זאב מותר לעשות הכל. אם ויליאם לא יתן לי עוד היום תשובות לשאלות ו… גם איפה נמצא סבסטיאן, הערפד המעצבן הזה, אז אני אהפוך לזאב ואהרוג אותו… ואז כולם יפחדו ממני! יש לי כוח ואני אשתמש בו… מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה!"