karinrin55
ואוו, טוב לא לבקש יותר כלום אני פורשת לישון כי אני עייפה. אז לילה טוב ואני מקווה שתהינו! :) (פרקים נוספים של לעמוד בצל וירח אדום מחר כנראה)

לעמוד בצל פרק-10

karinrin55 02/08/2014 677 צפיות 2 תגובות
ואוו, טוב לא לבקש יותר כלום אני פורשת לישון כי אני עייפה. אז לילה טוב ואני מקווה שתהינו! :) (פרקים נוספים של לעמוד בצל וירח אדום מחר כנראה)

היא גדלה מהר כמו שאמרו שיקרה, נראה שהיא גדלה בכמה שנים ביום שלא הייתי שיערה גולש כבר מכתפיה והיא גבוהה יותר ממה שזכרתי אבל עיניה נשארו ירוקות וצלולות כמו תמיד.
"חסרת לנו היום אנדרו, איפה היית?" שאלה אותי רייבן והחזיקה את ידה של לולי.
"בחוץ, הייתי צריך לנקות את הראש." אמרתי וליה נכנסה פנימה הולכת לכיוון המטבח ותומאס עקב אחריה עם מבטו, רציתי לעשות הכל רק לא להביט בוויליאם ולורה.
******************************************************************************
^נקודת מבט ליה^

תומאס עקב אחריי למטבח כשהוצאתי מיץ מהמקרר ומזגתי לכוס גבוהה וצרה.
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו והטון שלי היה עצבני יותר ממה שציפיתי.
"רק לראות מה שלומך, גם את היית בחוץ די הרבה." אמר ושילב את ידיו מביט ברצפה ועיניו הענבריות בולטות מעל העיגולים השחורים מתמתיהן על עורו החיוור.
"צדתי, שלא כמוכם אני צריכה לעבוד בשביל ארוחה שלא כוללת סבל." אמרתי וטרקתי את דלת המקרר אחרי שהכנסתי בחזרה את המיץ ובקבוקוני הדם שבתוכו צילצלו בקול.
"אני מצטער, כמה פעמים אני צריך להגיד את זה? את כמעט מתת! מה הייתי אמור לעשות?" שאל בקול תקיף והביט ישר לתוך עיני.
"לתת לי למות? לשתות את דמי עד שרוקנת אותו ממני? הכל עדיף על זה!" אמרתי והסתובבתי ממנו לשולחן עליו עמדה הכוס. הוא התקרב אליי והניח את ידו על כתפי, הסתובבתי אליו מביטה לתוך עיניו ושיערו החום גלש על עורפו.
"את לא יודעת כמה פעמים חשבתי על זה, למה לא שתיתי את כל הדם שלך. כל כך רציתי אותו, הריח שלו היפנט אותי וכשהתקרבת אליי זה היה כל כך קל. לפתות אותך לאיזו סמטה ובחסות החשיכה והאלכוהול ששתית או שהייתי משקה אותך, לגמור כל טיפה אחת של דם בתוכך. זאת פנטזיה של כל ערפד ליה, למצוא את בן האנוש עם הדם שמושך אותך כל כך וטעמו כל כך טוב." הוא הביט מטה על רגליו וריסיו ארוכים כל כך עד שנגעו קלות בלחיי.
"למה לא עשית את זה? למה לא סיימת את מה שהתחלת?" שאלתי והרגשתי צמרמורת עוברת בעמוד השדרה שלי.
"אני חושב שאת לא זוכרת או שהיית חצי בהכרה אבל אמרת לי משהו." הוא אמר והביט בעיני שוב. "אמרת 'תגיד לו שהוא לא שווה את זה.' הבטתי עליך אז בפעם הראשונה, לא באמת הבטתי בך עד אז. כל כך צעירה, כל כך הרבה בשביל מה לחיות ולעשות. והיה מישהו שאהב אותך ואת אותו. לא רציתי לקחת ממך את זה, אבל לפי החוקים הייתי צריך להביא אותך ללהקה כי את מנוגדת לחוק. אני מצטער, אבל לא הייתי יכול להרוג אותך." אמר לי ויצא נסער מהמטבח. לא שמתי לב שעצרתי את הנשימה שלי עד עכשיו, אוליבר נכנס עכשיו לוקח בקבוקון דם מהמקרר ומתיישב ליד השולחן.
"הכל בסדר ליה?" הוא שאל.
"כן, רק נפילת סוכר קטנה." אמרתי בחיוך מאולץ ולגמתי מהמיץ.


תגובות (2)

לא יכולה לחכות לעוד פרק!!

02/08/2014 11:45

את אוסרת עלי לבקש?! באיזו זכות?!
המשך!!!

02/08/2014 15:26
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך