לעמוד למול הגורל-פרק11-צ'נדלר

לצ'נדלר לא הייתה הרגשה טובה בנוגע לבניין. הוא היה קריר ומלא בערפל. דמות הבליחה ונעלמה. או שזה קרה בדמיון של צ'נדלר.
"נינה, חיכיתי לך, לא ידעתי שתביאי איתך, אממ… חברים." אמר קול. "לאנה…" לחש קונואה.
"זו אכן אני נבחר מסכן," אמרה לאנה. היא נגלתה לעין. היא לבשה שמלת שנהב נוצצת והיה לה שיער חום אסוף בקוקו. העיניים שלה היו שחורות כפחם.
"ובכן, עלי לשוחח מעט עם נינה, האם זה בסדר?"
קונואה החוויר. נינה הנהנה.
"בסדר." אמרה נינה. "פגשו אותי כאן בעוד שעה."
הם יצאו מהבניין. אליסיה רעדה כולה והתלוננה על הקור השורר, יחסית לטקסס היה שם קר מאוד. אפילו גשם החל לרדת.
"זה לא בסדר, זה קסם!" אמר ניקיטה, "בטקסס אף פעם לא קר!"
"עד עכשיו זה לא הזיק לאף אחד." אמרה אנאל. "תסתמי את הפה, גברת מגונדרת! לפני שהעננים יקשיבו לך!" נבחה אליסיה.
אנאל נעשתה אדומה.
"בסדר, אולי כדאי לנו לחכות במכונית. מה היעד הבא?" שאלה צ'נדלר.
"סן פרנסיסקו." ענה קונואה.

נינה חזרה עם הבאת שמחה מרוחה על פניה. "מה קרה?" שאל מייק. "שום-דבר…" נינה מלמלה. "היא רק דיברה איתי קצת, לאנה אמרה שניפגש בעוד כמה ימים שוב."
"את באמת מאמינה לה, היא חזקה פי מאה מאיתנו!" אמרה אנאל. "טוב,כן." השיבה נינה.
היא נכנסה למכונית והתיישבה במושב שלה.
צ'נדלר התיישבה לצד מייק, היה תורה של אליסיה לנהוג.
"מה בדיוק אנחנו מחפשים בסן פרנסיסקו?" שאלה צ'נדלר.
"נצטרך להשיג איזו טבעת מאי של יצור מפלתי ואז אנחנו…"
"מה? יצור מפלצתי? איזה?" התערבה אליסיה. "אני לא יודע." ענה קונואה.
"אז, נשוט קצת בסירה?" שאל מייק, "לא כזה סיפור, הייתי עושה את זה עם אבא שלי ב-"
כולם נעצו במייק מבטים.
"לא משנה."