מאהבה אין כבר דרך חזרה (פרק 2)
קייסי התקשרה.
"הלו? אמבר?" קייסי אמרה.
"קייסי חשבתי שלא תתקשרי כבר לא התקשרת אליי חודש!"
"אני יודעת ואני מצטערת,אבל זה לא אשמתי, היה קטע כזה בבית ספר שלנו שהם לקחו לנו את הפלאפונים לחודש, וכשהחזירו לנו את הפלאפונים ראיתי שהתקשרת אליי חמש פעמים בערך ועכשיו התקשרתי אליך."קייסי אמרה ושמעתי הרבה צחקוקים וצעקות מאחוריה.
"קייס מה זה הרעשים האלה?"שאלתי."אני בהפסקה עכשיו." "אה גם אני" אמרתי ובדיוק היה צלצול."טוב אמבר אני שומעת שיש לך צלצול,נדבר אחר כך? ואני מזכירה לך, עוד חודשיים אני באה אלייך"
" ברור שאני זוכרת, נדבר אחר כך." אמרתי וניתקתי. אוף. שיעור הגנה מאנושיים. אף פעם לא הבנתי למה אנחנו צריכים כל כך להתגונן מהם, אם כבר הם צריכים להתגונן מאיתנו כי אנחנו מפחידים אותם ושותים להם את הדם. נכנסתי לשיעור ופרופ' פיטרסון אחריי. פרופ' פיטרסון מאוד מכובד-הוא תמיד מגולח ושיערו אפרפר-שחרחר. גבוה מאוד וקולו עמוק. הוא תמיד שם חולצה מכופתרת ועניבת פרפר."בוקר טוב כיתה, כפי שאתם יודעים יש עוד שבוע מבחן, ואנחנו צריכים לעבור על כמה דברים. היום נעבור על איך לקחת דם מאנשים בלי שהם יפגעו בנו." פיטרסון אמר וכולם נאנחו.השיעור עבר מהר וסוף סוף הצלחתי לברוח לפני שהרובוט בתחפושת אנושית ירה עליי כדורי הרדמה מזויפים. אני מתחילה לחבב את השיעור הזה.
"אמבר! מה קורה?" שמעתי את אשטון צועק ונאנחתי. אשטון,ילד מהכיתה המקבילה, תמיד מנסה להתחבב עליי, סטייסי וג'ואי תמיד אומרים לי שיש לו קראש ענקי עליי ואני צריכה לתת לו הזדמנות. "מה, אשטון?" אמרתי ושמעו בקולי קצת זלזול. "אה.. את. עוש-עושה היום משהו אחרי הלימודים?" הוא שאל והאדים. "לא, למה?" שאלתי "רוצה אולי ללכת איתי לגלידרייה" הוא שאל וגירד את עורפו. חשבתי על מה שסטייסי וג'ואי אמרו לי כל הזמן, והחלטתי לתת לו הזדמנות.
"בסדר, תחכה לי ליד השער בסוף הלימודים?" שאלתי. "כן כן, ברור" אשטון אמר וחיו התפרס על פניו.הלימודים עברו מהר, וקצת התרגשתי, כבר שנתיים לא יצאתי לדייט ועכשיו יש לי הזדמנות.
פגשתי את אשטון ליד השער והתחלנו ללכת. "אז…מה את עושה?" אשטון שאל."מתי" שאלתי.
"בחיים שלך" הוא אמר. יופי אמבר. "אה… אני לומדת, לומדת ולומדת." אמרתי והוא צחקק.טיילנו עוד קצת ואכלנו גלידה. חבל שדחיתי אותו עד עכשיו. הוא ליווה אותי לבית שלי."היה לי כיף" אמרתי והוא הסמיק. " גם לי" הוא אמר, חיבקתי אותו ועליתי לבית.
התקלחתי, צחצחתי שיניים והלכתי לישון. (לעילגים, חזרנו מאוחר.)
תגובות (1)
הפרק התחיל ממש טוב, ברמה ממש טיבעית אבל הוא ירד קצת בסוף.
מחכה להמשך:)