מצביאי מלחמה קטע 5 "זכרון"
הבהלתה אותי, אמר מרקוס, אחריי כול השנים לא חשבתי שהראה אותך משתין על עצמך מפחד אמר גראנד בזמן שצוחק. עבר דיי הרבה זמן מאז שאתה בשלטון ואחריי שעזבתה את האחווה, תודה שנתתה לי להבין מי האוייב ומי החבר אמר גראנד. אני לא רוצה לדבר על זה. עבר הרבה זמן מאז ואני חושב שאנחנו צריכים להשאיר את זה מאחורינו השיב מרקוס. לא מצאתי שום דבר שקשור להוריי או למקור שלי אני עדיין "הזקן". אמר גראנד, השיער שלך ארך אתה נראה כמו הזונות של סמידג אמר מרקוס בצחוק חלש וחייך לעצמו. אני עדיין לא מצליח לעכל את הרצח של מריה אמר מרקוס בטיפת עצב. וינסנט הבן זונה. חשב שהוא יוכל להפיל את המבצר שלי. אבל הוא הוא הפיל ושבר אותי במקום אחד אמר מרקוס בעודו הדמעות זולגות ועוד רגע פורץ בבכי השקט שלו. על תחשוב על זה אמר גראנד. אלוואי שיוכלתי להבין את הרגשות שלך אבל אתה חייב להמשיך בדרכך, אסור לך להישבר, מרקוס נפל על ברכיו והחל לבכות בעודו הוא מכווץ את אגרופו על החזה. אתה ניצחתה אותו בקרב הצדק נעשה. ומרקוס פרץ בכעס ועצב הצדק נעשה אבל את האהבה שלי הוא לא יחזיר!! היא איננה!! במשך דקה ארוכה השתורר שקט בחדר וגראנד מביט מהחלון של המגדל אל תוך הלילה השקט. הירחים המלאים בשמיים שמאירים את הלילה. אומרים שאחריי המוות מתחילים חיים חדשים בו כולנו ניפגש "חוץ מהאלפים כמובן" התבדח גראנד האל קיין ואנדרה יאחדו אותנו ונחייה את חיינו שם בלי דאגות, פחד, מלחמות, רעב, עוני, שלטון, או כול דבר רע בעולם הזה. מרקוס ניגב את הדמעות בעודו יושב על הריצפת אבן בחדר המואר משני הירחים. גראנד אני מצטער על מה שקרה לנליוס לא רציתי שתחשוב שאני הרגתי אותו. אני יודע השיב גראנד אתה יודע מה עוד מרקוס. אתה צריך להפסיק לשתות וכמובן להתגלח. תמצא כלה חדשה, קל לך לדבר השיב מרקוס באדישות. יום יבוא ותצטרך לספר את סיפורך לילדים ולנכדים אבל כרגע אתה צריך לדאוג לביטחון הממלכה. בדרום מארגנים כוחות לקראת הפלישה של המתים ומה שלא נמצא מעבר להרים רק קיין יודע מה מצפה לנו בזמן הקרוב. גראנד. מעולם לא פחדתי כמו שאני פוחד קשה לי להחזיק את הממלכה, אתה תהיה חזק, קטע אותו גראנד לך לישון ותמשיך להיות המלך שאתה צריך להיות ולא הנמושה שאתה! אני ירד לעם לבנתיים וישלח מכתב לקארדוס ואני יצא איתו לדרום.
תגובות (2)
יש הרבה שגיאות כתיב…( כול = כל; הראה = אראה וזה רק במשפט הראשון)
יש בעיות תחביר ('אמר גראנד בזמן שצוחק'.. אמור להיות 'צחק').
ברובד אחר, קשה לי להתחבר עם הדמויות. יש מעבר בין רגע ששניהם צוחקים עד לרגע שהוא נשבר בבכי ורועד על ברכיו… זה לא ברור השינוי החד הזה במצב הרגשי.
נשמע מעניין עם הרבה פוטנציאל. אני מקווה לשמוע עוד על העולם שיצרת :)
תודה רבה. והשגיאות כתיב אני עובד עליהם אני לא תמיד שם לב לזה.. בעיקרון הסיבה שהכול קופץ מהר היא מהסיבה שזה רק קטעים מקוצרים ואני עובד על הסיפור האמיתי עם עוד שני אנשים שעוזרים לי עם הכתיבה שלו אני לא מעתיק אותם מילה במילה אני כותב אותם בקצרה ולעניין כי השיחה האמיתית בין שניהם היא הרבה יותר ארוכה עם יותר תיאורים על הסביבה :)