משפחה לא נורמאלית – פרק 3

"מצלמת וידאו תתעד הכל" אמרתי.
"רעיון גאוני" אמרה תמי.
לקחתי את מצלמת הוידאו הישנה מחדרו של שון וגיליתי שהיא לא עובדת.
"נו באמת!" קראתי בכעס.
"תשתמשי בנייד שלך" אמרה תמי.
"את פשוט גאון קטן…" אמרתי.
"תודה, אני יודעת" אמרה תמי.
הוצאתי את הנייד.
"בחיי! אין לי סוללה!" אמרתי מעוצבנת.
"הינה, קחי את הנייד שלי" אמרה תמי והושיטה לעברי את הפלאפון שלה.
"תודה, את חברה אמיתית" אמרתי לה.
מצאתי את אלכס והתכוונתי לצלם אותה אבל אז הפלאפון אמר: "זיכרון מלא"…
"ברצינות?!" אמרתי בכעס.
תמי לא האמינה…
"זה הגורל" אמרה לבסוף.
"זה מה ששון אומר כשהבגדים שלו נהיים מסריחים יותר…" אמרתי וצחקקתי אבל אז הבחנתי בפרצופה המפוחד של תמי.
"הוא מאחורי, נכון?" שאלתי אותה.
"כן, כן הוא כן" אמרה תמי רועדת.
סובבתי את ראשי לעברו ואמרתי: "כל טוב!".
"עכשיו, איפה הנזלת היבשה הזאת שאמא קוראת לה 'אלכס'?!" אמרתי מתבוננת סביב.
"אולי בחדר שלה?" אמרה תמי.
"כן…" אמרתי.
שתינו עלינו לחדרה.
מצאנו את אלכס, היא הצליחה לתקשר עם חבריה החייזרים.
"אני חייבת לעצור בעדה!" אמרתי.
"אבל איך?" שאלה תמי.
"תקשיבי, הפעם אני בטוחה שזה יצליח…" אמרתי מחייכת.