נטלי16
הייי מצטערת ... ברחה לי ההשראה ואני מקווה שהיא חזרה להרבה זמן... שבוע טוב :) אשתדל לעדכן עודד השבוע בבקשה לא לכעוס עליי :)

נערת הזהב…12

נטלי16 20/09/2014 827 צפיות 11 תגובות
הייי מצטערת ... ברחה לי ההשראה ואני מקווה שהיא חזרה להרבה זמן... שבוע טוב :) אשתדל לעדכן עודד השבוע בבקשה לא לכעוס עליי :)

דניאלה הנהנה ואחד מהם החל לטפל ברגלה ,
שניים אחרים עמדו בכניסה לחדר ועוד אחד שחיפש בכיסהם של השומרים פרטים עליהם . לאחר שחבש את רגלה , הוציא מדים וכובע.
"אני אצטרך שתחליפי לבגדים האלה , אני צריך שתיראי בדיוק כמו אחת מאיתנו . דניאלה הנהנה , והם עזרו לה להתרומם .
לפתע נשמע באחד ממכשירי הקשר רעש , קודקוד כאן אלפא השמש זורחת ? " נשמע הקול המוכר , "חיובי אלפא , השמש משנה צבע . " ענה החייל .
"שלילי אני חוזר שלילי , יש לשנות אווירה במיידי . אני חוזר במיידי " אמר החייל לקח את המדים מדניאלה ודחף אותן בחזרה לתיק .
"חייבים לצאת מכן " 3, 8 ,9 יוצאים .
שני החיילים החלו להתקדם ומאחורים הלכו דניאלה והחובש שהחזיק את ידה . מאחוריהם הלך החייל ולדניאלה היה חשש לחייו . "אסור לו ללכת לבד מאחורה . תבקש ממנו להצטרף אליהם קדימה " ביקשה דניאלה , החובש הביט בה דרך חורי הכובע , וניסה להבין .
"תקשיב לי אני לא טועה . בבקשה שלא ילך מאחורה " החובש הנהן בראשו וציווה מהחייל להתקדם קדימה.
שון הביט בהם יוצאים מהבניין אל הבניין שלידו , הוא הביט בה , היא הלכה פיסחת , והחובש אוחז בידה ועוזר לה ללכת , ליבו התכווץ ולרגע היה בטוח שהפסיק לדפוק . "כאן ירח , דלתא לא מאובטחת אני חוזר דלתא לא מאובטחת . נבדק אפשרות הכנה אצל המוח " הכריז אחד החיילים. שיט חשב שון .
דניאלה ניסתה לעמוד בקצב של החובש אך הרגישה שהיא מתחלשת . הוא הרגישה את ידה מתחילה להתרפות מידו ולחץ אותה , "עוד קצת ומגיעים למקום בטוח " לחש לה , הם המשיכו לגשש בחושך ודניאל אזרה את כוחה האחרון והמשיכה ללכת . לאחר רבע שעה הליכה , דניאלה הרגישה שכוחה כבר לא נותר . "אני לא מסוגלת " לחשה לו , החובש החליט לעשות מעשה , "אלפה כאן קודקוד , השמש מתמוטטת , מחכה להוראה , האם להעמיס או להסתתר מפני הגשם " שאל החובש , הוא השעין את דניאלה על קיר ונעמד לפניה כך שיראו כחושך . "כאן אלפא מגיע תגבורת . אני חוזר מגיע תגבורת נא לאבטח " לאחר מס' דקות הגיעו 'אלפא' וחייל נוסף אל הזירה , שון ידע שהם חייבים להסתתר לפני שהשמש עולה אחרת ייתפסו . הוא לא ידע שדניאלה נפצעה לכן כל התוכניות השתבשו . הוא הביט בה שעונה על הקיר כשעיניה עצומות . "אין ברירה חייבים להגיע תוך חצי שעה " אמר שון הוא הרים את דניאלה על גבו , והם החלו להתקדם במהירות פניה שלה דניאלה נשענו על כתפו ואפה נגע בצווארו , דופקו של שון הואץ כאשר שמע את נשימותיה הרגועות , היא ישנה חשב . היא בטוחה אתו . הם הגיעו אל בניין בקצה העיר , ואחד אחד מהם נכנסו אליו . האישה עמדה בפתח הדלת והמתינה להם .
"מהר מהר לפני שיראו מהר " ציוותה בלחש החיילים נכנסו לבית והאישה הביטה בדניאלה על גבה של שון , "או ילדתי מה עוללת שכך עשו לך" לחשה לעצמה .
דניאלה פקחה את עיניה והביטה בתקרה לא מוכרת מתחת לגבה היה משהו רך וחם הרגישה, היא סובבה את ראשה ולידה ישנו שני חיילים החובש ישן כנגד קיר ממולה ושני חיילים היו ערים , כעת מבטיהם היו נעוצים בדניאלה שהתרוממה אט אט , "איפה אנחנו " לחשה להם . אחד מהם פתח את דלת החדר ויצא לקרוא למישהו , דניאלה התרוממה מהמיטה והחלה לצאת מהחדר בשקט . במסדרון נעמד חייל , ובסלון הבית שלמרבה ההפתעה היא כמעט וריק מלבד שני פרצופים שהייתה המומה לראות , האישה טובת הלב שטיפלה בה ותמכה בה יושבת על הספא ומנהלת שיחה עם שון , שון שלה אהוב ליבה זה שחלמה עליו בכל פעם שנרדמה . "אוו ילדתי תודה לאל שאת בסדר " אמרה וחיבקה את דניאלה . "דניאלה הביטה בה , את המלאכית שלי . תודה לך . את ידעת "
דניאלה הביטה בשון שלה , והוא הביט בה בעיניים קרות ומלאות עבודה . "היי שון " אמרה דניאלה . "יש חדר שבו תוכל להחליף בגדים?" פנה אל האישה טובת הלב . היא הובילה אותם לחדר קטן ושחוץ משידה לא היה בו כלום . שון הניח על השידה את הבגדים ויצא מהחדר . דניאלה נותרה בחדר לבדה . היא הוריד את החולצה מעל ראשה ונותרה בחזייה כאשר דלת החדר נסגרה בשקט . היא ידעה שזה הוא , ידו עברה על גבה ודניאלה עצמה את עיניה . הוא התכופף ופניו נוגעות בצווארה מנשקות ומרגיעות דניאלה הסתובבה אליו וידיה נכרכו סביב צווארו .שון כרך את רגליה סביבו ונשען על השידה הם התחבקו כך בשקט ללא דיבור במשך דקות ארוכות . מצחה נשען על שלו לבסוף והיא פקחה את עיניה להביט בעיניו המנחמות . שפתיו התקרבו לשלה ,הוא נישק אותה כאילו היתה רכושו ודניאלה נענתה לו . "אלפא , הגשם הבין " נשמע הקול מהמכשיר קשר . פיו של שון הופרד מפיה של דניאלה , ועיניו נפקחו להביט בעיניה . "זאת הפעם האחרונה שזה קורה " הזהיר אותה שון , הוא הוריד אותי לרצפה והביט בה מכפתרת את המדים , דניאלה ידעה שהוא מדבר על המשימה הזו היא ידעה שהוא יותר לא ייתן לזה לקרות , לא ישחרר אותה . שון יצא מהחדר , ודניאלה סיימה להחליף את הבגדים.
כאשר יצאה לסלון , ישבו שם שון , החובש ועוד אדם שהיה לבוש בבגדים המקומיים . "טוב דניאלה , המשימה שלך מתחילה מכאן ." אמר החובש , הוא הניח על השולחן תמונה של שלושה אנשים . דניאלה הביטה באנשים ושניים מתוכם זיהתה , את ראש הזרוע הצבאי , ואת הרוחנית . "כרגע הם רק קולטים שאני לא שם , אני חושבת שעדיף לפעול לנו בלילה . הם לא יעלו על זה בחיים שאנחנו עדיין בתוך ארצם " ייעצה להם . לפני שהחובש הספיק לענות נשמעה דפיקה בדלת . דניאלה הוקמה ע"י חייל והובלה לחדר כשהביטה לאחור ראתה את החובש ואת שון דורכים את הנשק . האישה פתחה את הדלת , ולמול ניצב אדם .
"היא נעלמה . את יודעת איפה היא! " אמר האדם והכה אותה בפניה , האישה נפלה על הרצפה , וסימנה בעיניה לשון לא להתערב .
"למה שאדע היכן היא המקוללת , במקום לבוא אליי הביתה ולהשפיל אותי לך תחפש אותה לפני שיהיה מאוחר אידיוט! . אתה לא מאמין לי תיכנס ותבדוק אידיוט מקולל שכמוך , אין לך שכל בדיוק כמו לנערה בדיוק כמו לעם שלה " . האדם הביט בה והחל אט אט להשתכנע שאין לה כל קשר לפרשה . "ארורה תיהיה!" קילל ויצא נסער . האישה עדיין הייתה ישובה על הרצפה , שון נעל את דלת הבית, הוא והחובש עזרו לה לקום מהרצפה , "אני בסדר הכל בסדר " הרגיעה את החובש. לאחר מס' שעות , דניאלה התקרבה אל שון והחובש , "יש בעיה " . הם הרימו את עיניהם אליה , "השלושה שניים מתוכם איתרתי . השלישי לא " הודיעה . "כמה זמן ייקח לך לאתר אותו ?" שאל החובש. "ברגע שאצליח הודיעה " . "בעייתי . אנחנו מסכנים את השתולה שלנו כל שנייה שנשארים כאן " אמר שון. "אתם לא מסכנים אותי . תישארו כל זמן שתיצטרכו , יש לי מזווה מתחת לחדר השירות , אני רוצה שתרדו לשם לקראת הערב . לא אקח סיכון שיפרצו לי לבית וימצאו אתכם בחדרים ." . הם הביטו בדניאלה במבט מלא תקווה . "אני אנסה לאתר אותו " .
הערב התחיל לרדת , ודניאלה עזרה לאישה שאפילו את שמה לא ידעה . "איך אקרא לך?" שאלה דניאלה באחת מהשיחות . האישה חייכה "תקראי לי ג'סי " אמרה , "אבל זה לא שמך" "נכון אבל עדיף ככה " . "טוב.. ג'סי תודה על הכול " אמרה דניאלה . האישה חייכה והמשיכה לסדר מזרונים מאולתרים . כשהח לרדת הלילה , 'ג'סי ' התיישבה בסלון ביתה הדליקה טלוויזיה ניסתה ללכת לישון . שון נשאר לישון בחדר הקטן למקרה שהאישה תצטרך משהו . דניאלה ידעה שעליה לחזור לחדר עם החיילים שמה בטוח אך היא ישבה על ריצפת המטבח מאחורי שולחן האוכל וציירה את פניהם של המפקדים , את השלישי היא לא הצליחה לאתר או להביא לידי כך לראות פניו וזה שיגע את דניאלה היא הייתה חייבת לראותו . "יש משהו? " שאל החובש . דניאלה הנהנה בשליליות והוא חזר לחדרם של החיילים השעה הייתה לקראת 11 כאשר שקט שרר בבית , היא התרוממה והחלה ללכת במסדרון , היא נעצרה ליד חדרו של שון והניחה יד על הדלת , ליבה ביקש אותו . היא ידעה שזה עלול לסכן אותם , אך ליבה התעקש ורצה זאת יותר מכל . להיות אתו. היא פתחה אט אט את הדלת נכנסה וסגרה בשקט , את נעילת המנעול שמעו בקושי מהאיטיות . הוא היה שם , שכב על מזרון ידו האחת מונחת מתחת לסמיכה ובסמוך לנשק , והשנייה מונחת על ליבו . היא התיישבה על הרצפה והביטה בו , לפתע הוא פקח את עיניו והביט בה . "אני מקווה שזה אמיתי " אמר . דניאלה הרימה את סמיכתו ונכנסה תחתיה חום גופו הואר בפניה , והיא רעדה . הוא הרים את ידו וחיבק אותה. היא הניחה את שפתיה על לוח ליבו , וגופו רעד . היא הרימה את פניה אליו והם התנשקו ממושכות , היא רצתה אותו בכל מאודו . "שון " לחשה לאוזנו , שון השכיב אותה על גבה והתרומם מעליה . "דניאלה , הזמן " החל לומר . "תסמוך עליי " . שון בטח בה וידעה שהיא עירנית לגבי הסביבה . היא משכה את חולצתו וידה עברה על הקעקוע שנכתב על החזה , הוא רעד הרגישה . "אני אוהבת אותך , בכל נשימה שלי . תמיד ולנצח " לחשה בזמן שהתנו אוהבים . "אני אוהב אותך , בכל שנייה ושנייה , וכל רגע שאני חי הוא רק למענך . אני אתן לך את חיי דניאלה . דניאלה שלי " אמר ונשק לשפתיה במתיקות . היא התעוררה מבוהלת ומזיעה . "שון תתעורר מצאתי אותו" לחשה.


תגובות (11)

*עדיין יש מקום לתקן את המבנה של הפרק (מבחינת פיסוק וכתיבה..) אבל את יודעת שאני מאוהבת בתוכן ^~^
תמשיכי, בבקשה בבקשה בבקשה !! >..<

20/09/2014 21:51

    היי את צודקת לגבי המבנה…
    כל כך מיהרתי לעלות את זה לפני שתכעסו עליי חחחחחח

    21/09/2014 16:47

הפרק היה לא ממש מובן, אני חולה על הסיפור אבל הכתיבה קצת לא מובנת.
מי נעלם ולאן?איפה היא נמצאת ? אולי כתבת אתזה ולא שמתי לב .
תמשיכי !!!

21/09/2014 16:26

    דדנושש אשמח אם תגידי לי מה לא ברור בבירור יותר וככה אוכל לשפר ולהסביר

    21/09/2014 16:48

לא הבנתי מה קורה, איפה היא נמצאת עם אלו שחטפו אותה או עם הצוות של שון.
מה הם מתכננים ולמה הם מחכים? מי זאת האישה הזאת ? זה כאילו פרק שלא קשור לסיפור אבל יש בו את שון ודניאלה.

21/09/2014 16:53

    טוב אז כידוע לך חטפו את דניאלה , הרי בפרק הקודם ראינו שהמפקדדים הסכימו לרעיון שלה , הרעיון היה שיחטפו אותה ובעזרת חיילים שיוחדרו לשטח האויב היא תשחרר מידיהם ותעזור לחסל את מפקדי האויב . היא נמצאת כרגע בשטח האויב , הם השתילו עליה לוין שייתן לשון מיקום מדויק היכן היא וכך יוכלו לחדר ולהוציא אותה משם , ישנם 3 מפקדים של האויב שצריכים למות כדי שהמלחמה תיפסק . דניאלה מכירה ויודעת את המיקום של שניים מתוך ה3 היא לא מצליחה לאתר את השלישי . האישה זו אותה אישה שטיפלה בדניאלה בזמן החטיפה , היא בעצם סוכנת סמויה שעוזרת דניאלה ושון .

    הצלחתי לעזור??
    מצטערת שזה לא מובן בסיפור אנסה לשפר

    21/09/2014 19:44

    אה הבנתי :)

    22/09/2014 15:29

הייי קראתי את שומר הסף בפעם המאה, גם אם ידעתי את כול הפרקים בעל פה הייתי במתח :)))
דייי זה הסיפור שאני הכי אווהבת באתר ואני מקווה לראות עוד סיפורים כאלה..
גם אם לוקח לך חודשים לעלות פרקים :(((

22/09/2014 20:15

    דנוש אין עליייייך אני אשתדל לעלות עוד פרק בקרוב תוווודה לךךך ♥♥

    22/09/2014 20:29

נו איפה הפרק? אני כועסת עליך ואני ימשיך לכעוס:(

03/11/2014 23:37

היי לך, אני מאוד עצובה שאין המשך לסיפור…

01/03/2015 21:44
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך