צוות יד"א- פרק 5- הקרב מול איש הזאב
אורופוס הרובוט עף לכיוון ים לוואלד, לפתע, משהו עף מולו.
זה היה איש זאב מעופף בעל פרווה אפורה, פה נוזל ריר, עיניים מפחידות ושיניים חדות.
אורופוס קפץ על איש זאב והרים את ידו הרובוטית והעיף את איש הזאב המעופף אחורה, אך איש הזאב עף מהר קדימה, ועמד להיתקע באורופוס.
"מה אתה רוצה?" שאל בקולו העמוק אורופוס "את ליבו של נחש האמארה?"
"לא" אמר איש הזאב בקולו הצרוד כשהוא מיילל יללה גדולה "אני רוצה עצמות. עצמות לאכול" המשיך
"טוב, ומה אתה רוצה לעשות כדי להשיג אותן?" שאל אורופוס בחשד
"אני אהרוג את כל האנשים בעיר, ואוכל את העצמות שלהם, יאמי!" ילל איש הזאב
"טוב, אני לא אתן לך להרוג אותם!" צעק אורופוס וכיוון אקדח לכיוון איש הזאב.
איש הזאב לא זז.
אורופוס ירה כדורי אקדח לכיוונו אך איש הזאב קפץ קפיצה גדולה אל מעל ראשו של אורופוס ונגס נגיסה גדולה בראשו של אורופוס הרובוט.
ניצוצי חשמל יצאו מתוך ראשו של אורופוס, ואורופוס עמד להתקלקל ולמות בגלל תקלה חשמלית.
איש הזאב נגס עוד נגיסה בראשו, יותר עמוקה.
לפתע, אור חזק ובהיר מאוד יצא מתוך ראשו של אורופוס הרובוט.
אור כל כך בהיר שאיש הזאב היה אמור לעצום את עיניו.
אור כל כך בהיר שגם אורופוס היה צריך לעצום את עיניו!
*
צוות יד"א קפץ בחליפות הצלילה שלו אל תוך הים.
הרוזן סבסטיאן רוברט אמר להם שאתגר הצלילה לעומק הוא צלילה אל תוך הים העמוק, אל תוך העיר התת ימית הסודית של השלדים, ולהשיג את הקמע המסתורי של מלך השלדים.
צוות יד"א חשב שזה יהיה ממש קל, אך כמו תמיד: הם טעו.
"אהה.. חבר'ה" אמר יוני "מצאתי משהו" המשיך בקול מפוחד ומגמגם
"מה מצאת?" שאל אלן כשהוא שוחה אל יוני
"את העיר התת ימית?" שאלה דנה בשחייה מהירה אליו.
לבסוף, אלן ודנה הגיעו אל יוני וראו את מה שמצא.
"לא" אמר יוני בפחד וגמגום "משהו הרבה יותר גדול".
מול צוות יד"א שחה תמנון סגול בעל שמונה זרועות ענקי!
"קדימה!" צעק יוני "חייבים לנטרל את התמנון הזה!"
יוני הוציא אבן גדולה מהקרקע של הים אבן חדה ועמד לתקוע אותה בבטנו של התמנון.
יוני שחה במהירות לכיוון התמנון כשהוא עומד לתקוע את האבן החדה בבטנו של התמנון הסגול.
"לא, יוני!" צעקה דנה בפחד "זה מסוכן מדי!"
"אל תדאגי," אמר אלן בעידוד לדנה כשדנה לא שמה לב אליו בכלל, רק מסתכלת בפחד על יוני "הוא יהיה בסדר".
יוני עמד לתקוע את האבן החדה בבטנו של התמנון, אך שנייה לפני שהספיק לתקוע אותה בבטנו, התמנון פיזר זרם דיו ענקי.
"יוני!" צעקה דנה.
"זרם דיו מצוי של תמנון," אמר אלן כשהוא מסדר את משקפיו בחכמה "תמנונים גדולים מצליחים להפיץ אותו"
"אוי, תשתוק אלן!" צעקה דנה "אתה לא רואה שהתמנון פיזר דיו על יוני!?".
אלן כעס אך סתם פיו. הוא לא אמר כלום לדנה. רק המשיך להסתכל במאורע השמח. הוא ממש קינא ביוני, ולא הייתה לו שום בעיה שהוא ימות..
הדיו שהוציא התמנון התפזר, והתמנון שחה משם בגלל שדנה ואלן התחבאו מאחורי סלע ים גדול והתמנון לא ראה אותם.
כשהתמנון שחה משם, דנה שחתה במהירות אל המקום שיוני נעלם בדיו וראתה ש..
יוני נעלם.
"יוני!?" צעקה.
שתיקה.
יוני נעלם.
"יוני!?" צעקה שוב.
שתיקה.
"יוני!!!!!" בכתה.
אלן ניסה לעודד אותה.
"די כבר, אלן" צעקה דנה אל אלן "זה לא עוזר." והיא המשיך לבכות ואמרה בקולה העצוב והצרוד מצעקות "יוני!!" והמשיכה לבכות בקול צרוד ועצוב.
*
"טוב," אמר היצור אל נוסעי הרכבת "אחזור אליכם עוד לגבי עניין מיקומו של הנחש" והוא יצא בהתעופפות אל מחוץ לרכבת המתדרדרת אל התהום העמוקה.
מרגלי האף. בי. איי היו בהיסטריה גמורה.
"אל תדאגו, גבירותיי ורבותיי" אמר המנהיג של מרגלי האף. בי. איי "הכול בשליטה"
"באמת?" שאל בפחד האבא
"לא.." מלמל מנהיגם של מרגלי האף. בי. איי.
לפתע, הרכבת נפלה.
הרכבת פגעה באדמה.
"הצילו!!" צעקו כל נוסעי הרכבת.
ואז,
נפילת הרכבת התרחשה.
תגובות (1)
בבקשה תקראו!