Pepper
אז... זה קרה. מקווה שאהבתם, פרק הבא בקרוב. הפרקים לא יעלו בקצב סדיר בגלל שאני לא עצבנית בקצב סדיר, ואני כותבת תאת הסיפור הזה רק כשאני עצבנית. סורי :0

שנאה ודם- פרק 1

Pepper 15/09/2016 765 צפיות אין תגובות
אז... זה קרה. מקווה שאהבתם, פרק הבא בקרוב. הפרקים לא יעלו בקצב סדיר בגלל שאני לא עצבנית בקצב סדיר, ואני כותבת תאת הסיפור הזה רק כשאני עצבנית. סורי :0

~עלול להכיל שפה גסה.~
כשהלכתי במסדרון בית הספר, המבטים של שאר התלמידים ננעצו בי,
"כרגיל." מלמלתי לעצמי, כיסיתי עוד קצת את ראשי בכובע העליונית שלי והמשכתי לצעוד עם הספרים לכיוון הכיתה, מבטי בוהה ברצפות הלבנות שאור הפלורסנטים שבתקרה משתקף מהן ומסנוור את עייני, כשלפתע נתקלתי במשהו שעצר את הליכתי,
הרמתי את מבטי והבנתי שזה ג´ק והחברים שלו,
"לאן את חושבת שאת הולכת?" הוא שאל בטון לועג וחבריו התאספו סביבי,
"לכיתה שלי." עניתי, מסתכלת לתוך עייניו הירוקות בעייני בעלות העדשות הסגולות,
"קדימה, את יודעת מה אני רוצה." הוא שלח את ידו הפתוחה קדימה,
"אין לי כסף." עניתי בכעס וניסיתי לעקוף אותו, הוא תפס בכובע שלי ומשך אותי אחורנית דרכו, סידרתי אותו במהירות והורדתי את ילקוט בית הספר מגבי, הכנסתי את ידי לתוך אחד התאים ושלפתי את חמשת הדולרים שאימי הביאה לי ליתר ביטחון.
ג´ק ספר את הדולרים במהירות,
"כדאי לך שיהיו לך יותר מחר." הוא דחף אותי אחורנית ונפלתי על הרצפה, ג'ק וחבריו צחקו בשעשוע, ואחריהם שאר הנערים במסדרון,
"לוזרית!" הוא הוסיף בבוז והלך משם.
קמתי על רגלי, סידרתי מבלי להסתכל את מכנס הג´ינס הארוך שלי שהתקמט מהנפילה, הרמתי את ספרי שהתפזרו על הרצפה והמשכתי בדרך לכיתת האם שלי, מתעלמת מהקריאות הלועגות והמשפילות סביבי.
הם קראו לי זונה, בגלל שאני לא בתולה.
הם קראו לי פריקית, בגלל הדרך בה אני מתלבשת.
הם קראו לי כלבה, בגלל הדרך בה אני מתנהגת.
הם קראו לי לוזרית, כניראה בגלל שזה נכון.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך