ZoeyAngel
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•° אל תשכחו להציע רעיונות להמשך! Love you all3> ZoeyAngel

°•המכשפה הנודדת•°- יוצאים לדרך (פרק 6)

ZoeyAngel 16/09/2014 710 צפיות 2 תגובות
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•° אל תשכחו להציע רעיונות להמשך! Love you all3> ZoeyAngel

°•יוצאים לדרך•° -פרק 6

"סהר? תודה לאל שהתעוררת!" קראתי בקול. "סילם?" מילמל סהר. "אחרי הריב הבאנו את שניכם למרפאה, שיטפלו בכם." הסברתי. "איך הוא?" שאל סהר, מלקק את שפתיו בגאווה. "הוא פצוע בערך כמוך. מה נכנס בך אתמול?" הזדעפתי. "הוא לא טוב בשבילך ואת לא צריכה לנשק אותו." אמר סהר בצרידות. ליטפתי את בטנו. "לא ידעתי שזה עניינך עם מי אני מתנשקת." נזפתי בו. "אני רוצה שזה יהיה ענייני.." אמר חלושות. "אבל זה לא. אתה לא יכול לגונן עלי לנצח." הוא נראה מיואש. "אני מאוד כועסת עליך, שתדע. המועצה נפגשה הבוקר והחליטה לגרש את שלושתנו מהעיר" המשכתי. אוזניו הזדקפו. "הם מגרשים אותנו?" שאל בהפתעה. "אפילו את ארו." הנדתי בראשי. "את כועסת גם עליו, נכון?" שאל. "כן" הרמתי גבה. הוא נראה מרוצה. "אז את לא תדברי איתו יותר?" היססתי לרגע. "אי אפשר לתת לו להסתובב לבדו ככה. אשמתנו שגירשו אותו." עיניו של סהר נפערו. "אנחנו חייבים לקחת אותו איתנו. אבל אני מבטיחה שאני אחזיר לו כהוגן. אף אחד לא מרביץ לזאבון האהוב עלי!" דיגדגתי אותו בבטן. הוא התפתל בהנאה. "שיהיה, אם את אומרת." הסכים לבסוף. אחרי מספר שעות יצאנו. ארו הצטרף אלינו בלית ברירה, מלווה בנהמות מצידו של סהר. הוא הביט בי בתחינה. "די כבר סהר. המסכן עבר מספיק." אמרתי בפיזור נפש. סהר הפסיק לנהום אבל המשיך להביט בארו בשנאה. "לאן אנחנו הולכים?" שאל ארו. "לאמרלד, הבירה." אמרתי. נדמה שבטחונו של ארו שב אליו. "אני יודע את הדרך לשם." הסתבכתי עם המפה. "לעזור לך?" שאל ארו ובא להיתקרב, אך נעצר מנביחה חזקה של סהר. "קח וזהו!" אמרתי בתסכול ודחפתי את המפה לידו של ארו. "אנחנו צריכים… לשם!" קבע לאחר רגעים מספר. "זה הרבה ללכת- שבוע לפחות. יש שני אגמים בדרך, אבל כדי להגיע אליהם צריך ללכת בדרך עקיפה. "אי אפשר בלי מים. נצטרך ללכת כמו שאתה אומר" השבתי. התחלנו ללכת, ארו בראשנו, מחלק הוראות. עם כל פקודה נראה שכבודו של סהר נחלש. לבסוף הוא נשבר. "זה לא כזה מסובך! כל אחד יכול לקרוא מפה. אל תעשה ביג דיל!" קרא בכעס. "אני רק רוצה לעדכן אתכם. שתהיו מעורבים, לא?" התגונן ארו. "די כבר שניכם! אתם מוציאים אותי מדעתי! זו סתם מפה טיפשית! ואתה!" סיננתי כלפי ארו, "עזוב אותו בשקט." המשכנו ללכת בשתיקה. סהר התקרב וניסה להתחכך לי ברגל. "אני כועסת גם עלייך!" אמרתי. "מה אני עשיתי?" שאל בתדהמה. "אתה מציק לו כל הזמן." אמרתי. "הוא היה מגעיל אלייך, ו.." "אבל סלחתי לו. ואני מצפה שתסמוך עליי ועל הבחירות שלי." קטעתי את דבריו. הגברתי את צעדי. לפתע ארו נעצר. "מה קרה?" שאלתי. "נראה לי שאלה טביעות רגליים של אוגים, אבל אני לא בטוח. אם כן, נצטרך לעשות עיקוף כדי שלא ניתקל בהם." אוזניו של סהר הזדקרו. "אני יכול ללכת לבדוק! אוגים לא מפחידים אותי." ניפח את חזהו. "תעשה מה שאתה רוצה." אמרתי והתיישבתי על סלע גדול. סהר רץ קדימה. "את יודעת שלא שמתי לך כלום." אמר ארו לפתע. "איך אני אדע שאתה דובר אמת?" אמרתי בקרירות. "אני לא יכול להוכיח, אבל אני אומר לך שככה זה. הפונץ' מבטל רגשות רעים, אבל לא שיקול דעת. הרי גם אני שתיתי." עיניו הכחולות נצצו, אלוהים, כמה שהוא יפה. "זה כבר לא משנה. לא היית צריך להרביץ לסהר!" התכעסתי. "אני לא זה שהתחיל! הוא זה ששנא אותי קודם- הוא מאוד מגונן כלפייך." הצתדק ארו. "אתה קראת לו כלב!" צעקתי. "הוא נהם עלי! נראה לך שזה נעים שבאמצע שיחה מתחילים לעשות לך קולות?" נראה שהעניין באמת היה חשוב לו. "שיהיה. סלחתי. אבל שלא תצפה שאני ארסן את סהר!" אמרתי בהשלמה. "תגידי אתם יוצאים או מה?" שאל ארו. "מה פתאום?" נרתעתי. "אה, אז הוא כמו חית מחמד בשבילך?" אמר ארו במרירית. "סהר הוא לא חיית מחמד! הוא מאוד חשוב לי!" התרגזתי. נדמה היה שארו יודע ללחוץ על כל הכפתורים הלא נכונים. "יופי. ככה טוב יותר" אמר ארו והעביר קווצת שיער אל מאחורי אוזני. זרם סטטי כירסם בי. "את חמודה כשמרגיזים אותך" הוא אמר. רציתי להתמוסס אל הרצפה.. חיכתי חיוך קטן. "לא, בעצם. את חמודה בכל מקרה." לחש. שילבתי את אצבעותי בידו. טפיפה עמומה נשמעה. "סילם! חדשות טובות! האוגים.." הוא התפרץ לקרחת היער. פיו נפער והוא הסתובב וברח לכיוון השני. "סהר!" קראתי אחריו. ראשי התערפל וצנחתי על הרצפה. "סילם… סילם…" ליחשש קול של נערה. "קרינה?" קראתי. "סילם… סילם…" קרא הקול. "אני חייבת להזהיר אותך.." ניסיתי שוב. "אגאדה האם זו את?" שאלתי. "כן… קראו לי אגאדה פעם… אני זוכרת…" קולה העביר צמרמורת במעלה עמוד השדרה שלי. תמונה הבזיקה בראשי. נערה, שיערה היה חום אגוז ועיניה כחולות כשמי קיץ ללא עננים. "את צריכה למצוא אותה… היא תעזור לך…" העולם החשיך.

°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°
ליזה כמו שהבנת אני בהחלט אשתמש בדמות שלך.
זה פשוט יקח טיפה זמן.. כל כך אהבתי את התיאור שהחלטתי ממש לצטט אותו! זה מושלם:)

אל תשכחו להציע רעיונות להמשך!
Love you all3>
ZoeyAngel


תגובות (2)

uta uta

מושלםםםם

16/09/2014 18:01

אהבתי, תמשיכי !

16/09/2014 19:12
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך