15To Neverland – פרק 2+ הרשמה

אנונימית אחי. 13/10/2014 629 צפיות אין תגובות

"מתי היא תקום כבר ?" קול של ילד העיר אותי משינה. נבהלתי ממראה אנשים הבוהים בי וכתוצאה מכך קפצתי קלות מהמיטה. מיטה ? איך אני הגעתי למיטה הזאת ? הדבר האחרון שאני זוכרת זה מישהו גבוה ג'ינג'י מחזיק בי חזק ומסביבנו יש אור צהבהב.
"איפה אני ?" שאלתי בקול מפוחד בעודי מתכסה עם השמיכה.
"ברוכה הבאה לארץ לעולם לא, חמודה." אמר נער, הוא היה גבוה, בעל שיער שחור קצר, הוא לבש חולצת V שחורה רופפת ומכנסיי ג'ינס בהירים רחבים. הוא החזיק שק על כתפיו, הוא לא נראה חביב במיוחד.
"מה זאת אומרת ארץ לעולם לא ? הרי המקום לא קיים" התרוממתי באי נעימות מהמיטה.
"אם המקום לא קיים איפה את נמצאת חומד ?" אותו נער השיב בזלזול ונגס בתפוח. הוא זרק את השק לאיזה פינה מרוחקת.
"לא יודעת איפה אני, זה כל הקטע. תגידו לי איפה אני בדיוק ואני אחזור הביתה"
"אבל אמרנו לך את נמצא בארץ לעולם לא, זה שאת לא מקשיבה לא אומר שלא אמרו לך" הוא ענה בקור לב, פחדתי ממנו, מאוד.
"בבקשה תחזירו אותי הביתה, אני לא אגיד שום דבר, לא אלך למשטרה אפילו, אני אשים וויז או אקח מונית רק תגידו לי איפה אני ואלך לדרכי" ירדו לי כמה דמעות, ניגבתי אותם במהרה "אני רק רוצה הביתה, למשפחה שלי, לחברים, לחיים שלי. בבקשה ממך, ממכם"
"את טיפשה או שאת עושה את עצמך ?!" הנער התקרב אליי וראיתי בעיניו כעס וכעס רב. הלכתי מעט אחורה ומעדתי על איזה חפץ עגול. הוא תפס אותי בזרועותיי, חבל שלא נתן לי ליפול, הוא באמת מפחיד אותי "לא חטפו אותך את באת לפה לגמרי לבדך. אין לי מושג איך הגעת לפה אבל את פה, ולפי מיטב ידיעתי אין דרך לרדת מהאי הזה, חומד"
"כן נחטפתי ואם לא אז איך הגעתי לפה ? איך אתם הגעתם לפה ? למה דווקא אני ?"
"עוד פעם אני לא יודע איך את הגעת לפה ולמה דווקא את, אבל אני יכול לספר לך.." לפתע יצאה מהחדר האחר ילדה קצת יותר גדולה ממני, היא הייתה יפיפייה, שיער ארוך בצבע חום. היא נכנסה לחדר ונעמדה מאחורי הנער. היא התבוננה בי במבטים בוחנים, כאילו סרקה אותי בראשה. הרגשתי אי נעימות מסויימת העולה בגופי.
"שלום, שמי אליסון. ומה שמך ?" היא שאלה לפתע בקול רגוע, רגוע מדי. זה הגביר בי את תחושת הלחץ.
"ש..שמי איימי" עניתי בקול רועד ומפוחד. אליסון יצאה מן החדר והלכה למקום אחר. רק אני ואותו נער נשארנו בחדר. מוזר, לא ידעתי מה שמו. "רגע איך קוראים לך ?" הבטתי לתוך עיניו של הער, הן היו חומות, מרחק של גוון אחד משחור.
"שמי דילן. ואת ממש חצופה מודעת לכך נכון ?" הוא אמר בעודו הולך מהמקום. הוא ממש מפחיד אותי, הוא ואליסון.

נשארתי עם עוד כמה ילדים בחדר, לא הכרתי אותם לכן נבהלתי מעט.
אחד מהילדים באו לעברי. הוא היה שונה מהאחרים.
"את החדשה ?" אמר אותו אחד וניסה להתקרב אליי, אך אני כמובן התרחקתי באותה הזדמנות שהתקרב.

אני צריכה דמויות של בנים כדי שיהיו הילדים האבודים.
שם:
גיל: 12-17
אופי:
מראה:
לבוש: סגנון לבוש או מה שהם לבושים.
רקע: כמו למה הם ילדים אבודים עכשיו. מותר להתפרע אפילו מומלץ.
טוב במה: אם הוא טוב בצייד או שירה או משהו, גם לא חייב אבל שיהיה לו את התכונה שמאפיינת אותו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך