גיבורי אולימפוס. פרק 2

מלאך ספיר 24/05/2014 773 צפיות 6 תגובות

פרק 2 שם הפרק: "סודו של רו."
אחרי המון שכנועים וסיורים הרגשתי יותר נוח במחנה.
כל יום התאמנתי בקובצה שהקמתי יחד עם פיבי, תומר, שון ולירוי.
פיבי היתה לחברתי הטובה ביותר למרות שהיתה לה נטיה להתרגז ולהיות חמת מזג, היא היתה גם נחמדה וביישנית,יחסית. לירוי ותומר חיזרו אחריה בני זאוס ואתנה.
אבל אני עוד לא שכחתי את רו.
יום יום דיברנו ושוחחנו על כל מה שקורה ולרו היו דעות מענינות מאוד והוא היה יצירתי.
בקרב חרבות ניצחתי אותו בעניים עצומות אבל בקרב פיגיונות וכל כלי נשק אחר רו היה להכי טוב. "ככה זה." היה אומר ומהדק את הכובע הסקי שלו על ראשו. "ככה."
החורף החל להתקרב מהר מאוד ובמחנה לא היו הרבה נערים ונערות ותומר עזב מהמחנה למשך חודשיים כדי ללמוד, לפגוש חברים והורים.
אני נשארתי כאן ולא התקשרתי להורים, שיתאגו.
לקראת תחילת החורף התחלתי לחלות ונעלצתי לשכב במיטה ולבלוע תרופות ושון ולירוי וגם פיבי ביקרו אותי מהרגע שחליתי. "אל תדאגי הכל משעמם כאן." אמרה פיבי תמיד לפני שהלכה ואני הייתי יודעת שהאמת היא הפוכה.
יום אחד כשהרגשתי גם בחילה ביקר אותי גם רו וענייו נצצו. "אני יספר לך משהו." אמר לי והניצוץ כבה. "מה כבר ישפר את המצב?!" שאלתי ובכיתי כי הכאב בגרון עיצבן אותי, לא היתי מוכנה לבלוע שוב אמברוסיה. "הסיפור שלי." אמר וענייניו נדדו לעבר החלון.
"כשהייתי בן שלוש-"
"שלוש?!" שאלתי לא מאמינה.
"כשהייתי בן שלוש," התחיל שוב רו. ", תקפו אותי סיוטים ואז מפלצות. אבל לא רציני.
מאוחר יותר כשהיתי בן חמש המצב נעשה ממש בלתי נסבל ואני סבלתי עד גיל שבע,"
אני פיעקתי. "אתה מספר גרוע!"
רו חייך. "פעם כל כך התעצבנתי עד שזרקתי על המפלצת סכין לחיתוך לחם והיא התפרקה…" צחקתי כי דמיינתי את רו, את רו בתור ילדה! משום מה, זורק סכין לחם מרוב זעם.
סיפרתי לו איך דמיינתי אותו והוא נחרד. "אז הגיע סטיר ומאז אני פה." הוא מיהר להסתלק ואני התחלתי לחשוד… מה סודו של רו?
למחרת הבראתי וחזרתי לאימונים, רו ניצח אותי בחרב וכששאלתי מה גרם לשינוי הזה הוא התעלם מהשאלה, בדרך כלל היתי מנצחת.
שון נלחם נגד רו הרבה זמן גם, ואחר היה אומר לי. "אומנם אני טוב מכל המחנה בחרב אבל הוא פשוט פצצה בחץ וקשת ופיגיון." אני היתי מסכימה בהנהונים.
יום אחד כשנראה לי שרו הולך לעשות משהו שיגלה את סודו, ראיתי אותו מתגנב למנהרה של האורקל רייצ'ל, אז התגנבתי אחריו.
הדרך הייתה קשה כי הענפים והעלים הפריעו כל הזמן ועשו רעשים, לא פעם רו הסתובב לאחור. לבסוף הגענו למנהרה ורייצ'ל היתה שם בפתח. אני מיד הסתתרתי מאחורי העץ.
היא בירכה את רו ודיברה איתו ואפילו נתנה לו קלף כלשהו, מיהרתי לחזור לפני שיסימו.
מה סודו של רו…


תגובות (6)

תמשיכי!!!!
אני רוצה לדעת מה הסוד

27/05/2014 22:00

לצערך הסוד יתגלה לקראת הסוף…

28/05/2014 14:24

01/06/2014 16:38

תמשיכי! (תזכירי לי מה הדמות שלי?)

01/06/2014 16:39

מייקל

01/06/2014 16:41

    אוקיי, אגב מתי את ממשיכה? את כתבת את זה לפני שבוע בערך (אני לא מבין בתאריכים)

    01/06/2014 16:42
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך