אין שם

cookie 30/10/2014 617 צפיות 2 תגובות

פחד.
צעדים.
הוא מתקרב, כל מילה שלו היא כישוף וקללה.
כל מילה אחר כך נצרבת, נשמרת אצלה כדי שאם לשנייה אחת
במקרה
היא תנסה לשכוח
המילה תופיע ותשטוף.
כמה רוע יש בחיוך. רק בחיוך.
ובמבט.
איך הוא מרשה לעצמו להסתכל לה בעיניים
כופה עליה להסגיר את חולשתה.
הוא צורב אותה במבטו.
קשה לפתוח את העיניים כשהוא שם.
העיניים תמימות, בהן הוא לא יגע.
הן ישארו תמימות.
ראו רע, אך מקרינות טוב.
צבעת לה את העולם בכחול
כהה
עמוק.
מפחיד.


תגובות (2)

כהה*** אבל נורא אהבתי כמו את פשוט ^~^

30/10/2014 14:38

פאדיחות.

30/10/2014 14:50
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך