בדיוק כמו כולם

למה?מדוע?כיצד?איך?
אני נאבק, אני מתחרה, אני מתווכח ואין מנוחה.
כל יום, דקה דקה.
עוברת לי מחשבה בראש.
למה? למה אני לא כמו כולם?
למה אני צריך לבכות כי אני לא "נורמלי"?
למה אתם אומרים שאלוהים לא אוהב אותי, שאני מוטציה של הטבע, שאני טעות שצריך לטפל בה.
מדוע אני לא שווה? מדוע אתם זה נכון ואנחנו זה לא?
כיצד?כיצד אני אמור להשתנות אם זה מי שאני?
איך? איך העולם עוד חושב כך?
כל כך הרבה שאלות, אבל אף אחד לא באמת יודע.
אני לא אחביא זאת יותר, אני אצעק, אני אשאג, אני אצרח שכל העולם יידע.
אני לא "נורמלי", אני בן אדם, אני מי שאני מרגיש שאני.
אני אוהב בנים.
לא עוד דמעה תצא מעיניי, לא עוד כעס, לא עוד פחד.
עכשיו זה רק אני ומי שאני.
אני בן אדם, בדיוק כמו כולם.