בעיר אחת, אדם אחד.

BlueWex 01/03/2015 721 צפיות 3 תגובות

כשהשמש חצתה את קו הרקיע,
אדם אחת, בעיר אחת, ידע שסופו מגיע.
הוא ישב על צוק אחד, בלילה אחד.
ולמטה גלים התרסקו על הסלעים.

האדם האחד, נגד העולם האחד
הוא פתח את עיניו, תמונות שבורות מולו
משפחה, חברים, אהבה, תקווה, והרי הוא רק אחד
הוא שאל את עצמו, למה יש כל כך הרבה?
ואני רק אחד.

בעיר אחת, בקצה אחד.
אדם התנדנד מצוק אחד,
ומולו חייו היחידים נפרסים כמגילה.
והנא, גורל אחד, מוות אחד.
אז הוא צחק צחוק, צחוק אחד.
אולי שתיים.

אך האם חלק מהדברים לא יכולים לקרות פעמיים?
האדם האחד חשב לעצמו, שיש עוד רבבות כמהו.
אבל הרי הוא רק אחד, והרבבות הם הרבה כמו אחד.
אז האדם צחק צחוק אחד, טוב, אולי שניים.


תגובות (3)

*אדם אחד
אהבתי, השילוב של הרעיון בכתיבה ממש יפה

01/03/2015 21:41

אני מסכימה עם ספיר. השילוב הזה מדהים בעיני. יש לך משהו בכתיבה שמקסים אותי כל פעם מחדש. זה אותו משהו שגרם לי להמשיך ולקרוא את הדברים שלך ממש ממש בהתחלה (אם אתה זוכר). אתה מצליח להפיח חיים במשפט אחד קטן, זו מתנה! תמשיך להשתמש בה :)

02/03/2015 01:06

אהבתי מאוד את הכתיבה.
אשמח מאוד אם תתן לי את חוות הדעת שלך על הפרסומים הארונים שלי

02/03/2015 17:24
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך