הוא מת.
הוא מת,
היתוש שהיה אצלי על כף היד.
הוא מת,
הבמאי שאותי רצח.
והחיים כל כך קצרים,
גם אם רק נמחצת על רגל שעירה.
גם אם הספקת,
לשתות על החוף בירה קרה.
הוא נולד,
הילד שלא רצית.
הוא נולד,
הדוש שהפסיק להזרים מים.
והחיים ארוכים מדי,
פרק של שעה מרגיש יותר כמו המתנה.
גם אם לא הספקת,
להגיע לתחנה.
תגובות (6)
Wwooow מעציב אותי אבל אהבתי
אם זה מעציב אותך אז זה טוב, תודה.
ממש ממש טוב.
תודה!!
גם אותי זה מעציב ואהבתי. זה לא צפוי כזה (אבל ברצינות: מה קרה לך? פתאום האלטר אגו שלך התעורר?)
הגבתי לך בשיר אחר כבר, זה צד אחר בי.
או שזה אולי בגלל שישבתי על הדשא בזמן שניגנו לידי, זה מוד אחר מבדר"כ.
שמח לשמוע שאהבת!