המוות- מוות

נועה 24/04/2012 893 צפיות אין תגובות

עומדת בצוק הכי גבוה,
מעולם לא חשבה- כך יסתיים גורלה.
אוחזת בשרוולי חולצתה הדקיקה,
עוצרת נשימתה ונותנת את הדחיפה האחרונה.

וכשהימים יעברו, ליבה יהסס.
וכשהשמיים יעלמו, גורלה יעצר.
וכשהעולם ירחם, נשמתה תייבב.
וזה יהיה- המוות.

נופלת מהצוק הכי גבוה,
מעולם לא חשבה- כך תהיה ההרגשה.
ידייה מרפות מן השרוולים,
מניפות עצמן לאוויר האין סופי.

וכשהימים יעברו, ליבה יהסס.
וכשהשמיים יעלמו, גורלה יעצר.
וכשהעולם ירחם, נשמתה תייבב.
וזה יהיה- המוות.

המוות- מוות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך