העלמה הקטנה

כשהסתכלתי עלייה, ראיתי רק חושך וקור.
שנאה וגם פחד.מקום שאין בו חיוכים.
נרתעתי אחורה.כשפתחתי בריצה,
הופיעה מולי העלמה הקטנה.

כששאלה אותי מה מטרתי,
הרגשתי שזרם עובר בתוכי.
בעיניים חלולות פסעה קדימה.
בעיניים ריקות פסעה קדימה.

כל צעד שלקחה גרם לדממה,
ריקנות ואפלה.
החושך בצבץ מכל מקום אפשרי,ועיניי
נסגרות
וחושכות.
אניני רואה דבר.אניני רוצה בזאת.

הבזק אור לבן.
זה מה שראיתי.
שמיכת חום לבן.
זה מה שהרגשתי.

כשפתחתי עיניי מצאתי עצמי
במקום זר ואחר.
במקום לבן ופורח.
הקור נאחז בי,והיא מופיעה.

העלמה הקטנה והשחורה מחייכת.
חיוך דומם,וחסר הבעה.
השחור שסביבה נראה כאפור,
וכשהיא מחבקת אותי אני רואה רק שחור.