ולא יכולתי לשתוק

עוד רגעים מחודדים תחת זכרונות חולפים
בעולם שקט ורגוע של אנשים ששורדים
ספינה קטנה של מחשבות שטה
ספינה קטנה שטה בעולם של חלומות

ולא יכולתי לשתוק
ולא יכולתי כבר לשתוק
כי אני שט קדימה
ואני לא רוצה לשקוע, לא

גם בשתיקות הכי נמוכות
החלומות היו מגובשים
גם בקולות הכי חזקים
המחשבות חלמו לשקוע

דברים שלא נאמרו
נאמרו תמיד
והדברים שבאמת לא נאמרו
נאמרו בשתיקה

למה גם פה וגם שם?
למה אתה מקווה למשהו?
כישלון והצלחה מגובשים במעגל אחד
אבל למה אני במרחב האחר בכלל?

ויכולתי לשתוק לפתע