זְמַנִּים קְטַנִּים

אלי משעלי 11/08/2017 674 צפיות אין תגובות

זְמַנִּים קְטַנִּים לְהִתְפָּרֵק
לָתֵת לַדְּמָעוֹת לָרֶדֶת חָפְשִׁי.
בַּמִּסְתָּרִים בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יִרְאֶה
בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יַרְגִּישׁ.

אוֹתוֹ שָׁרָב אוֹתָהּ מוּעָקָה.
הַאִם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאֱלֹקִים?
הַאִם הוּא כּוֹעֵס עַל דְּרָכִים תּוֹעוֹת?
הַאִם לֹא נִשְׁאֲרוּ נִסִּים?

שִּׁיר כָּל כָּךְ מְרַגֵּשׁ
הַזַּמֶּרֶת כָּל כָּךְ עָצְמָתִית.
בְּשִׁירָתָהּ עֹמֶק וָאֹפֶק
כֹּח ַגּוֹבֵר עַל מַעְצוֹרִים.

קָשֶׁה לְהִתְאַפֵּק, לְהֵעָצֵר.
דְּמָעוֹת נוֹשְׁרוֹת עַל הָאָרֶץ.
לְנַגֵּב מַהֵר לִפְנֵי שֶׁיָּשִׂימוּ לֵב
לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְהִתְנַצֵּל.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך