זוהי רק צוואה

בדרישת המת אדרוש שתדעו
שדמעות אינן מבוקשיי
בדרישותיי אציג פסקת טיעון
על כך שדורשת אני בחזרה את חיי

זוהי רק צוואה- ותו לא
את שריוני אני מורישה לחפץ בו
את גופתי אני מורישה לעפר, שתשוב,
חמלת אבות אבותינו איננה עוד

על האנדרטה יתנוסס שמי בגאון
מי שיראה- ידע שכאן קבורה
גופה רקובה, או לכל הפחות מרקיבה
קולי אילם לנגד כל ההמון

מדוע הילדה דרכה על חלקת אדמתי?
מדוע אמה אינה אמרה לה דבר?
רגליה עתה חוללו את קבורתי
כעת אני יודעת- זמני עבר.